הענקת אותות "חסיד אומות העולם" - היום ב"יד ושם"

היום (ה', 21.7.05), התקיים ב"יד ושם" טקס הענקת אות "חסיד אומות העולם" לסטויצ'בה סטנקה ז"ל מבולגריה, פיודור מלניק ז"ל מאוקראינה, יבגניה מורוזובה ז"ל מבלרוס וסטפונס וויקטוריה זרלסקיס ז"ל מליטא.

סיפורי ההצלה:

סטויצ'בה סטנקה מבולגריה

באביב 1941 הצטרפה בולגריה לגרמניה הנאצית. בבולגריה נחקקו חוקי אפליה נגד היהודים, ביניהם "החוק להגנת האומה", המגדיר מקומות ישוב חדשים ליהודים במדינה. בעקבות זאת הועברו לאה וז'אק פרחי בקיץ 1942 מסופיה לעיר פלבן (Pleven), וז'אק נשלח לעבודות כפייה.

לאה, שהיתה בהריון, נותרה לבדה והחליטה לברוח לעיר גרגוביסטה (Gergoviste), שם נמצאו אביה עם אשתו וילדיו.

סטויצ'בה סטנקה, שהיתה בעלת הדירה בה שהה אביה של לאה, הסתירה את לאה בביתה עד לאחר הלידה ודאגה לכל צרכיה. צעד זה היה כרוך בסיכון גדול משום שללאה לא היה אישור שהיה רשמי באזור.

בשלב מסויים של ההריון התעורר חשש לחייה של לאה, וסטנקה, שהיתה מיילדת במקצועה, יילדה אותה באמצעים הפשוטים שלרשותה, ובכך הצילה את חייה ואת חיי התינוקת - מדי. לאחר הלידה נשארו לאה ומדי בביתה של סטנקה והיא טיפלה בהן ודאגה לכל צורכיהן.

את האות תקבל בשמה של סטנקה נכדתה אנליה אנדייבה. לטקס ב"יד ושם" תגיע מדי הלל, התינוקת שסטנקה יילדה.

פיודור מלניק מאוקראינה

ב-16 ביולי 1941 נכבשה העיר באר (Bar) במחוז ויניצה (Vinnitsa) שבמזרח אוקראינה. סופה קרמן והוריה נשלחו לגטו בעיר. ב-19 באוגוסט 1942 אירעה האקציה הראשונה, בה שרדו רק בעלי מלאכה ובני משפחותיהם. הוריה של סופה ניספו אך סופה הצליחה להינצל בזכות דודה, בעל מלאכה, שהציג אותה כבתו.

בתחילת אוקטובר 1942 הגיעה לסופה השמועה כי אדם בשם מלניק פיודור מחפש ניצולים ממשפחת קרמן. כשנפגשה עימו, גילתה כי הוא הכיר את אביה ובשם חברות זו הוא מעוניין לסייע לה. מלניק הסתיר את סופה בעליית גג במקום עבודתו ולאחר מספר ימים הבריח אותה לכפר באזור טרנסניסטריה בו מתגוררים הוריו.

למחרת המשיכה סופה בהדרכתם לגטו שהיה תחת פיקוח רומניה בעיר שארגורוד (Shargorod). סופה נשארה שם עד לשחרור במארס 1944. מיד לאחר השחרור גוייס מלניק לצבא האדום ונפל בקרב בשנת 1945.

בעדותה של סופה מפברואר 2004 היא מצהירה כי מלניק סייע למשפחה יהודית נוספת בשם קרסניאנסקי (Krasnyanski).

את האות תקבל בשמו של מלניק בתו לודמילה מלניק. לטקס ב"יד ושם" תגיע הניצולה סופה קרמן גרינשטיין.

יבגניה מורוזובה מבלרוס

ב-24 ביוני 1941 נכבשה מינסק על-ידי הגרמנים ופאינה לוין וילדיה - מישה, סופיה וגלינה, שהתגוררו במינסק, הועברו לגטו שהוקם בעיר באוגוסט 1941. בזמן שהותה בגטו נעזרה פאינה, זמרת אופרה במקצועה, בחברתה שחיה מחוץ לגטו, הפסנתרנית יבגניה מורוזובה, שנתנה לה מזון וביגוד ולעיתים גם אירחה את הבנות סופיה וגלינה בביתה.

במאר 1942 ניספו פאינה ובנה מישה. סופיה וגלינה נמלטו לביתה של יבגניה והסתתרו שם מספר שבועות. יבגניה השיגה לאחיות תעודות מזוייפות והעבירה אותן לבית יתומים בעיר. היא ביקרה במקום והציגה אותן כקרובות משפחתה. באחד הימים נתפסו האחיות ברחוב על-ידי שוטר שחשד ביהדותן. האחיות ביקשו מהשוטר להגיע לביתה של יבגניה וזו שיכנעה אותו כי היא דודתן ושאינן יהודיות. צעד זה היה כרוך בסיכון רב משום שאביהן של האחיות היה בעבר רופא ילדים מוכר במינסק, והיה חשש שהשוטר הוא אחד ממטופליו לשעבר.

לאחר השחרור המשיכו האחיות לשמור על קשר עם יבגניה וילדיה, ובשנות ה-70 הן היגרו לארה"ב, שם הן מתגוררות עד היום.
את האות יקבל בשם יבגניה בנה מיכאל מורוזוב.

סטפונס וויקטוריה זרלסקיס מליטא

ב-23 ביוני 1941 נכבשה העיר קובנה שבליטא על-ידי הגרמנים ובני הזוג יצחק ופסיה כץ המתגוררים בעיר נשלחו לגטו קובנה. באוגוסט 1943 הם הצליחו להימלט מהגטו וברחו לבית משפחת חבריהם סטפונס וויקטוריה זרלסקיס, שהתגוררו עם שלושת ילדיהם בכפר טאורלאוסקיס (Tauralausskis) באזור לאפס (Lapes).

בני הזוג זרלסקיס הסתירו את יצחק ופסיה בבונקר שבנו במיוחד עבורם מתחת לאסם במשק. בני הזוג כץ שהו בבונקר עד השחרור באוגוסט 1944. הם חזרו לקובנה וב-1971 היגרו לגרמניה. גם לאחר מכן שמרו על קשר עם משפחת זרלסקיס ואף סייעו להם כלכלית.

את האות תקבל בשם הזוג זרלסקיס נכדתם ריטה זרלסקיס.