זה היה כתוב על הקיר כבר בסיומו של היום הראשון, אבל בכל זאת מדובר באחד הרגעים הגדולים בכל הזמנים. לאנס ארמסטרונג זכה היום (א', 24.7.05) בפעם השביעית ברציפות בתחרות הקשה ביותר בעולם - הטור דה פראנס.
הפנומן מטקסס, שהבטיח בשנת 1996 לנצח את הסרטן ולחזור לרכב על אופניים, עמד במילתו וסיים הערב את אחת הקריירות המפוארות ביותר שראה עולם הספורט מאז ומעולם.
יש כאלו שיגידו שהשליטה האבסולוטית של ארמסטרונג בטור בשבע השנים האחרונות הרסה את הענף. אחרי הכל, את מי מעניין מרוץ, קשה ומאתגר ככל שיהיה, שגורלו קבוע מראש (מזכיר לכם משהו מישראל?).
ולמרות זאת, מדובר במצב שונה. אין הרבה אתלטים שחורגים מגבולות הספורט ואין הרבה ימים בהם נפרדים מאחד הגדולים בכל הזמנים, בכל הענפים.
תחשבו לרגע על התמונה של מייקל ג'ורדן קולע את סל הניצחון מול יוטה ה-NBA בעונת 1997/8. על הרגע בו הוא עמד על קצות אצבעותיו וליווה עם ידיו את הכדור שצלל פנימה והביא לשיקגו אליפות שישית.
היום זכינו לראות את אחד החברים הבכירים במועדון ששמור לאנשים כמו ג'ורדן, פלה, פיט סמפראס וסרגיי בובקה, מארגן לעצמו פרישה מהסרטים. גם הצרפתים, שמעולם לא נחשדו באהדה לארמסטרונג, הריעו לטקסני בפעם האחרונה שלו על הפודיום בשאנז אליזה.
אגב, בקטע ה-21 של הטור ניצח אלכסנדר וינוקורוב הקזחי, מה שלא עזר לו להשיג מקום על הפודיום. איבן באסו סיים שני לפני יאן אולריך. אבל כל תשומת הלב ניתנה לרוכב בצהוב, שחצה את קו הסיום בפאריז בפעם האחרונה בקריירה, כמו תמיד, כאלוף.
מיד אחרי שההמנון האמריקני נוגן, קיבל ארמסטרונג את המיקרופון והתייחס קודם כל ליריביו: "אולריך אתגר אותנו לאורך השנים, הוא רוכב מיוחד ואדם מיוחד. איבן הוא חבר טוב מדי וקשה להתחרות בו. בשנה הבאה אתם תתחרו אחד בשני, אני כבר לא אהיה פה.
בסיום דבריו, שיגר הטקסני מסר לכל 'הספקנים והציניקנים' כפי שהגדיר אותם: "אני מצטער שאתם לא יכולים להאמין בניסים. אופניים זה ספורט נהדר שבנוי על עבודה קשה, רוכבים בו אנשים נפלאים ואני מאמין בהם. יחי הטור דה פראנס לעד".
