אריה ואסתר לובל, זוג תושבים מהישוב גני טל, הגישו הבוקר, בסיוע "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל", עתירה לבית המשפט העליון נגד ממשלת ישראל, ראש הממשלה אריאל שרון, ושר הביטחון שאול מופז בעניין סעיפים אחדים בחוק יישום ההינתקות.
על-פי הסעיפים הללו, תושב שלא יפנה את ביתו בתום 48 שעות מ"יום הפינוי" שנקבע ל-15 באוגוסט 2005, יהיה צפוי לעונש של שישה חודשי מאסר בפועל ותישלל ממנו הזכות לקבל שלושה מרכיבי פיצוי: פיצוי בגין ותק (עוגמת נפש), הוצאות הובלה והתארגנות, ושיפוי בשל מס רכישה. בני הזוג טוענים כי סעיפים אלה כוללים ענישה חמורה שאיננה מידתית. עוד טוענים העותרים כי אין מקום לקבוע את "יום הפינוי" באופן גורף לכל היישובים ל-15 לאוגוסט אלא יש להתייחס ליום הפינוי בפועל של כל יישוב ויישוב.
בני הזוג לובל מתגוררים ביישוב גני טל מזה 27 שנה ולהם 10 ילדים. בני הזוג טוענים כי משמעות הענישה על דרך שלילת הפיצויים עבור "הפשע החמור" כהגדרתם של אי עזיבת ביתם ביום ה-15 באוגוסט 2005, מלבד חצי שנת מאסר בפועל, הינה הפסד כספי של 865,800 שקל.
יש לציין כי בפני בג"צ הועלתה בעבר שאלת חוקיותם של הסעיפים הללו אך זה לא הכריע בסוגיה, בעיקר משום שההכרעה לא היתה הכרחית להחלטה בסוגיה שעמדה בפתחו של בית המשפט.
בעתירה שהוגשה על-ידי בני הזוג טוענים השניים כי סעיפים אלו הינם בבחינת "גזל כבשת הרש" של העקורים, הן בעצם ענישתם והן בגין העובדה שנמנעת מהם האפשרות להישאר בביתם עד יום הפינוי בפועל של קבוצת הישובים שלהם, או הישוב שלהם, שעשוי להיות רק במהלך חודש ספטמבר".
לטענת העותרים מדינת ישראל "מצאה פטנט" לכפות על התושבים לעזוב את ביתם "מרצון" עוד קודם הגיע מועד פינויים בפועל על-ידי קביעת "יום פינוי" אחד שנקבע בצווי הפינוי ומתייחס לכל השטח שנכלל ב"הינתקות" ומציינים כי בתשובת המדינה לעתירות נגד ההינתקות הודתה זו כי מטרת סעיפי ענישה אלו היא אך ורק לגרום לתושבים להתפנות מבתיהם.
"הסעיפים הללו, מהווים איום של ממש על כל תושב שמשאלתו האחרונה היא להמתין עד אשר ידפוק קצין צה"ל בביתו ויבקש ממנו להתפנות עם משפחתו, מה שיימנע ממנו בגלל הגדרת 'יום הפינוי' כיום ה-17 באוגוסט ובגלל סעיפי הענישה הנ"ל", מציינים העותרים.
טענה מעניינת שמעלים העותרים היא כי פינוי טרם הזמן הינו למעשה איסור הלכתי אשר מקורו בספר דברים פרק ז' פסוק ב' בו נכתב: "ונתתם ה' אלוקיך לפניך והכיתם, החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם".
לפי העותרים, פירושו המקובל של פסוק זה הוא כי קיים איסור ברמת הפרט למסירת שטח משטחו של ארץ ישראל לגויים או לעזוב את השטח מרצון בידיעה שגויים יתפסו את השטח. אשר על כן, מדובר בפגיעה בלתי מידתית בערכי הדת שהינם ערכי יסוד במעמד של חוקי יסוד וכי יש הבדל בין עזיבת היישובים לאור צו או חוק ובין עזיבת היישובים בגין הוראה ספציפית ונקודתית של חיילי צה"ל כך שבמקרה השני התושב "אנוס" לבצע את המעשה, שהרי צה"ל כופה עליו לעשות זאת, ועל כן אינו עובר על איסור תורה.
לעניין קביעת מאסר של שישה חודשים על מי שלא יתפנה עד ה-17 באוגוסט (48 שעות מ"יום הפינוי" שנקבע ל-15 לאוגוסט) מציגים העותרים את דבריו של ד"ר בועז סנג'רו, ראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במכללה האקדמית למשפטים ברמת-גן, אשר תקף במסגרת ישיבת ועדת חוקה של הכנסת את הסנקציות העונשיות: "אני אצא מתוך ההנחה הלא פשוטה, שהרוב רשאי, בהכרעה דמוקרטית, לכפות על היחיד את הפינוי. זו תהיה נקודת המוצא, ואז אני אשאל אתכם: כמה רשעות, או לפחות אווילות, נחוצה כדי להפוך אדם שלא מפנה את ביתו היקר לו לעבריין?...החובה לפעול מצמצמת מאוד את חירות האדם, יותר מאשר איסורים על פעולה אקטיבית. אני לא רואה מה הטעם לקבוע כעבירה פלילית הפרה של "הוראה לצאת משטח מפונה".
אך את הפגיעה הקשה ביותר רואים העותרים בענישה בדרך של ביטול הפיצויים ובעיקר בשלילת מרכיב הוותק. "סעיף זה מלקה דווקא את האנשים שעליהם נופל עיקר הנטל, אלו הם התושבים הגרים במקום מזה זמן רב. ככל שהוותק שלהם רב יותר, כך הפיצוי המגיע להם רב יותר. ככל שהוותק שלהם רב יותר כך גם הצער ושיברון הלב שלהם רב יותר", נכתב בעתירה. עוד טוענים העותרים כי בית המשפט קבע כי אין מדובר בכספי מענק אלא בכספי פיצויים בגין הפינוי ועל כן לא ניתן לשלול אותה מהם.
בסיום העתירה נכתב: "מדובר בעונש ללא משפט וללא דיין. עונש ללא מבחנים וללא שיקול דעת. עונש ללא ערעור. עונש אוטומטי שאין לו כל הצדקה שהיא".
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
