הפיצוץ המשולש ב"עיר השלום" המצרית שארם א-שיח' שגרם ל-88 הרוגים תפסה את נשיא מצרים חוסני מובארק ואת האומה המצרית לא מוכנים.

ממש בזמן שמשלחת ביטחונית בכירה הכוללת את סגן המודיעין המצרי מטפלת במלחמה בין החמאס לרשות הפלשתינית בעזה, הטרור האיסלמי פוגע בבטן הרכה של המצרים ומביך את הנשיא מובראק.

אולי מאוחר, טוב מלעולם לא, המצרים עושים בדק בית בניסיון נואש למצוא את האשמים להסלמה הקיצונית ולהתפתחות תשתית טרור עמוקה בארצם.

בבדיקה שנערכה על-ידי הרשויות למניעת אלימות נמצא כי ארגוני הטרור השתלטו על כל קרקע פוריה במצרים. בתי הספר הפכו למוסלמים הדוקים קיצונים ובמסגדים מטיפים מדי יום שישי ללאומנות ערבית ולפגיעה ב"השטן הגדול" - ארה"ב, וב"השטן הקטן" - ישראל, ובמי שנמצאים איתן בקשרים.
אפילו הממשלה המצרית עברה "איסלמיזציה" קיצונית.
גם התקשורת המצרית, שנחשבת לפרו-מצרית חופשית, מעודדת את הצעירים להפוך לקיצונים ואפילו למתאבדים פוטנציאליים.

בניגוד לעבר, הפעם הרשויות המטפלות בפשע במדינה מתקיפות ישירות את הממשלה המצרית ואת שירותי הדת, המאפשרים למטיפים הנהנים מתמיכה כלכלית של הממשלה, להחדיר במתפללים ערכים של אלימות וחוסר סובלנות כלפי זרים בכלל ובמיוחד כלפי התרבות המערבית.

במסגד בקהיר, למשל, אחד המאמינים סירב להתפלל לשלומם של הנעדרים והפצועים בפיגוע בשארם א-שיח' משום שחלקם אינם מוסלמים.

בעיתון אל-אהראם היוצא לאור במצרים, כתב זאגלול אל-נאג'ר, חוקר מצרי בעל שם, כי על-פי הקוראן אסון הצונאמי שהתרחש באוקיינוס ההודי ופגע בעשרות אלפי אנשים הוא עונשם של אלה שמאמצים את התרבות המערבית ונוטשים את האיסלאם.

הפיגוע בשארם א-שיח' מעורר שוב את הדילמה בה מתחבטים אנשי רוח ודת מוסלמים נוכח התופעה המתגברת של מוסלמים קיצוניים, שבשם האיסלאם והקוראן פוגעים באחיהם.
מיד לאחר הפיגוע בעיר הנופש המצרית בשבת, מיהרו אנשי דת לגנות את המפגעים בשם אללה והדגישו את ההבדל בין "שאהיד" -מות קדושים בשם הדת, לבין "אנתחאר" -התאבדות האסורה על-פי ההלכה האיסלמית.

הדיונים שעורכים בנושא אנשי דת התחילו בהיסוס לאחר הפיגועים במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001 וככל שהתגברה התופעה, השיחות נעשו יותר ויותר תדירות, ובמיוחד לאחר הפיגועים בערב הסעודית ב-2003 שאחריהם דיברו על מעשים שיש לנקוט בפועל נגד קיצוניים מוסלמים.

פיגוע התופת בשנת 2004 במדריד הגביר את הקריאות לשינוי בקרב המוסלמים באירופה ומזרח התיכון, אך ההצהרות שהחלו בקול תרועה רמה שככו במהרה.

אם מדינות האיסלם חשבו כי הטרור האיסלמי פוגע רק במדינות זרות, לפחות מצרים התפכחה מהאשליה לאחר הפיגוע בשארם א-שיח', שקטל 88 אנשים, רובם מצרים.

הביקורת הפנימית החלה דווקא בתקשורת המשתייכת לממשלה המצרית:
"אל לנו להתכחש - אנחנו הסתנו וגרמנו לאסון בשארם א-שיח'", כך נכתב בכותרתו של עיתון "אל-מוצאוור" המצרי בוקר לאחר הפיגוע.
"המפגעים לא צצו פתאום בשטח מדינתנו. הם תוצר של החברה המצרית שהיותה מיושנת ומאובנת מהווה כר טוב למוסלמים קיצונים".

ראש הממשלה המצרי אחמאד נזיף התראיין ביום רביעי האחרון לרשת הטלוויזיה הבריטית sky news שם אמר כי מצרים מודעת עכשיו יותר מתמיד לתשתית הטרור שנמצאת במדינתה והיא תפעל נמרצות לעקור את הנגע מהשורש.

בעיתון אל-אהראם (הפירמידות) המצרי נכתב: "זה לא רק סטייה, זוהי התרבות". כתב העיתון, עבד אלחג'אזי, אמר כי לאחר הפיגוע בלונדון הוא ביקר במסגד בקהיר, שם לטענתו הנואמים לא אמרו מילה על הפיגוע הנורא ובמקום זאת הם העדיפו לגעור באשה שלבשה
בגד ים לא צנוע.

עבד אלמותי, פרופ' לתיאולוגיה באוניברסיטת אל-זהאר וחבר במרכז לחקר האיסלם באוניברסיטה, אמר כי מערכת ההטפה במסגדים זקוקה ל"ניעור" רציני. המנהיגים האיסלמיים צריכים להסביר ולהבהיר למטיפים ולאנשי חינוך את עמדתה האמיתית של ההלכה האיסלמית. כמו כן עליהם להעמיד בפניהם את המציאות בה אנו נמצאים - הדור הוא דור אחר.

משרד הדתות בממשלה המצרית מנחה באופן כללי את ראשי המסגדים הגדולים מה להגיד ומה לא להגיד בתפילות יום השישי, אבל פיקוח ממשי על יישום ההנחיות לא מתבצע.

האיסלמים הקיצוניים מפנים אצבע מאשימה כלפי הנשיא המצרי חוסני מובארק, שלטענתם מתנהג כרודן ולא נשמע לעמו.
"משטרו של מובארק גרם לצמיחתו של הדור הנוכחי. זהו דור של כפירה במוסכמות, דור של טרוריסטים", אומר קאמל חאביב, בכיר לשעבר בארגון "הג'יהאד המצרי".