אחת הנקודות שתעמוד קרוב לוודאי לדיון נוקב לאחר השלמת הנסיגה מגוש קטיף תהיה: כיצד התנהלו הרבנות הראשית והרבנות הצבאית לפני האירועים ובמהלכם. לגופים אלה חשיבות רבה, גם משום שבגוש קטיף ובצפון השומרון שיעור ניכר של תושבי דתיים.
20 איסורי תורה בפינוי
פינוי המתיישבים מחבל עזה נדון על-ידי רשויות רבות במדינת ישראל. כל משרדי הממשלה נערכו לפינוי - מי יותר ומי פחות, כולם קיימו דיונים מקדימים על האופן בו צריכים להיערך.
בגוש-קטיף, מקום שרוב תושביו דתיים, לפינוי יש היבטים שונים והשלכות מרחיקות לכת משום שהוא כרוך גם בפגיעה בקברים, בתי כנסת ובתי מדרש, עקירת מזוזות וכן עצם שאלת החוקיות ההלכתית בעצם הפינוי. רשימה ארוכה של רבנים חשובים עמדה מאחורי פסק הלכה מנומק שקבע שעל הפינוי חל איסור, משום שביצועו כרוך ב-20 איסורי תורה.
מה דעת הרבנות הראשית המוסמכת לדון בנושאים אלו? קשה לדעת משום שמעולם לא התקיים דיון בנושא. עם כל ההתבטאויות של רבנים שונים בנושא, דווקא הרבנים שתפקידם לקבוע מה צריכה להיות עמדתה של מדינת ישראל לנושא לא הושמעה. כאמור, משום שלא נערך דיון בנושא.
הרב וייס - מינוי בהשגחה עליונה
הרב ישראל וייס, הרב הצבאי הראשי, אמר בעבר כי לא יפעל על-דעת עצמו וכי הוא כפוף לכל מה שתאמר הרבנות הראשית לישראל בנושא. קצין בכיר ברבנות אמר כי מלכתחילה פנייתו של הרב הצבאי הראשי לרבנים הראשיים נגעה רק לשאלת פינוי הקברים, ולא לסוגיות הלכתיות בעייתיות אחרות הכרוכות בפינוי, לרבות סוגיית הסירוב פקודה מבחינה הלכתית.
גורמים בסביבתו של הרב וייס הסבירו, כי הרב אומנם סבור שמהלך ההינתקות הוא בלתי הגיוני, אך טוען שיש לבצע את הפקודה. כאשר נשאל מדוע אינו פושט את מדיו כמחאה על המהלך, הוא עונה שהוא רואה את עצמו כמי שאמור למזער את הנזק, באופן שהפינוי ייעשה בצורה עדינה. עוד הם אומרים כי הרב הצבאי טורח להדגיש כל העת, כי הוא התייעץ ומתייעץ עם רבנים, לוקח בחשבון את מכלול השיחות, לרבות
מכתבו האחרון של הרב אברהם שפירא, ובסופו של דבר מגיע לכלל הכרעה.
וייס הוא תלמידו של הרב שאר ישוב הכהן, ואף קיבל ממנו הסמכה לרבנות. אולם הוא פועל בניגוד לדעת רבו. "מבחינה הלכתית אסור להעתיק קברים ובתי כנסת ממקומם, ודעתי ידועה בזה", אמר הרב שאר ישוב. "פניתי לרבנים הראשיים עוד בערב פסח השנה בבקשה לקיים דיון בנושא הפינוי, אולם עד היום לא התקיים דיון שכזה, והתבטאויות הרבנים הראשיים בנושא זה הינן על-דעת עצמם, ואינן משקפות בהכרח את דעת מועצת הרבנות, שהיא הגוף המוסמך להכריע בסוגיות אלה. אלא שהיא, שוב, לא התכנסה לדון בנושא. על-פי הסעיף הראשון המפרט את תפקיד המועצה - מחובתה של מועצת הרבנות הראשית לדון בנושא, משום שהיא האחראית על כל ענייני הדת במדינה. הפינוי אינו רק נושא פוליטי-מדיני, ויש בו תחומים הלכתיים מובהקים כמו קברים ובתי כנסת".
תביעות לכינוס מועצת הרבנות
הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, תבע אף הוא לקיים דיון בנושא הפינוי. תביעתו הצטרפה לתביעה של שאר חברי מועצת הרבנות הראשית, של משפחות בגוש קטיף ושל ועד רבני יש"ע.
גם הרב הראשי לשעבר, הרב מרדכי אליהו, שהתראיין (28.1.05) לעלון בתי הכנסת "מעייני הישועה", נשאל מה צריך לעשות הפרט, והשיב: "בנושאים האלה צריך לפנות לרבנות הראשית לישראל, שייתנו הוראות מדוייקות כיצד עלינו להתנהג. הם חייבים לענות על זה!". המראיין לא הסתפק בתשובה: "אני אדם פרטי, אני פונה לרב...". הרב אליהו השיב: "נכון, אבל אני מפנה את הציבור במקרים מיוחדים לרבנות! וזה יעזור מאוד... עליהם לקחת את האחריות ולהסביר לראש הממשלה את כל הבעיות, כולל הניתוק שעלול להיגרם בעם ישראל". המראיין הוסיף להקשות: "ראש הממשלה אינו יודע את זה?". "כשהרבנות תאמר לו את זה - זה אחרת", השיב הרב.
מים רבים חלפו בירדן מאז תשובתו זו. הרב אליהו, שנוכח בשתיקתה הרועמת של הרבנות בנושא הפינוי, מצא לנכון לחוות דעתו כיצד יש לנהוג, אך הוא העדיף שלא לצאת בגלוי נגד הרבנות הראשית והעומדים בראשה.
הרב עמאר: מצווה שלא לומר
התבטאות פומבית בנושא אי השמעת קול הרבנות בנושא הפינוי נשמעה בכנס רבני ישראל על-ידי הראשון לציון, הרב שלמה עמאר. לדבריו, "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". אמירה תורנית, שמבחינה הלכתית חלה רק לגבי אמירות שנועדו להניא אנשים מלעבור על איסורים שקבעו חכמים, ולא במקרה כמו זה שבו כרוכים איסורים מן התורה.
מקורבי הרב עמאר מסרו שמבחינתו מה שקובע זה האם הפינוי נחשב פיקוח-נפש, ואם הצבא אכן החליט שכך - אזי זוהי סוגייה של פיקוח-נפש, שהרב עמאר אינו מעוניין להיכנס לעובייה.
הרבנות הראשית אינה עונה
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון במדינת ישראל וחולשת על בית הדין הרבני הגדול ועל מינוי רבנים ודיינים, תקנת תקנות, מערכת הכשרות ועוד.
בראש הרבנות הראשית מכהנים שני רב אשכנזי וספרדי, שמחזיק גם בתואר הראשון לציון. הרב יונה מצגר עומד בראש מועצת הרבנות הראשית. מועצת הרבנות הראשית מונה 10 חברים. על-פי החוק גם הרב הראשי לצה"ל חבר במועצה, אך אין לו זכות הצבעה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה הרב הראשי הראשון לארץ-ישראל, כתב שמוסד הרבנות הראשית הוא הגרעין, שממנו ייצא השתל, שממנו תצא הסנהדרין.
לו רצו, יכלו חברים במועצת הרבנות להגיש בג"צ שיורה לרב מצגר לכנס את מועצת הרבנות, אך חוסר אמון בבג"צ, שמבחינתם "מהווה שותף פעיל בתוכנית הגירוש", עלול מבחינתם להפוך את העתירה למאבק אבוד מראש.
במשך שבועות ארוכים פנינו בכל האמצעים האפשריים ללשכת הרב מצגר בבקשה לקבלת תשובה לשאלות הפשוטות מדוע לא כונסה מועצת הרבנות הראשית לדון בנושא, ומהי עמדת הרבנות באשר לפיצוץ והריסת בתי הכנסת, העתקת הקברים ובאשר לחוקיות ההלכתית של הפינוי. התשובה היחידה שקיבלנו בעל-פה היתה שהעניין בטיפול, וכשתהיה תשובה יחזרו אלינו.
דוברת הרבנות הראשית אמרה כי הכתובת לשאלה זו היא לשכתו של הרב מצגר. בחיוך אמרה שתחושת הבטן שלה היא, שבעוד שבוע יהיה להם קל יותר לתת תשובה...
ייתכן שהמבקר יבדוק את מניעי הרב מצגר
גורמים הקשורים למועצת הרבנות הראשית ניסו להסביר את התנהלות הרבנים הראשיים בנושא. לדבריהם, השיקולים העומדים מאחורי אי כינוס המועצה הם חשש פן יבולע למוסד הרבנות הראשית אם תעז לומר את דברה, היותה של הרבנות כפופה למשרד הדתות הכפוף לראש הממשלה, וכן חשש מהכרעה נגד הפינוי, כיוון שרוב חברי מועצת הרבנות הראשית אינם מתירים את האיסורים ההלכתיים הכרוכים בפינוי. אולם לטענתם, הסיבה העיקרית לכך שהרב מצגר אינו מכנס את המועצה כפי שהבטיח, היא התיק הפלילי שקיים נגדו וחששו מהיועץ המשפטי, מני מזוז. בנושא טעון זה, אומרים הגורמים, מופעלים על הרב מצגר "לחצים אישיים" כבדים מאוד. מלשכתו של הרב מצגר נמסר בתגובה כי מדובר בהאשמות חסרות שחר, אך טרם נמסר מהי הסיבה האמיתית לעיכוב.
עוזרו הבכיר של מבקר המדינה, יהושע רוט, מסר כי בימים אלו בודק מבקר המדינה את נושא ההינתקות, ואין זה מן הנמנע כי יתייחס גם להיבטים הקשורים לנושא זה.
האם הרבנות הצבאית התירה עבודות בשבת?
בעקבות מכתבו החריף של הרב שפירא, שקרא לרב וייס לפשוט את מדיו ולא להיות שותף לדבר עבירה, התארגנה הפגנה מול ביתו של הרב הצבאי הראשי בגבעת שמואל. המפגינים קראו לרב וייס להישמע להוראת הרב שפירא ולהתפטר מיידית מתפקידו. "יש קונה עולמו בשעה אחת ויש מי שמחריב עולמות ובתי עלמין... אנו מצפים שאם תצהיר במסיבת עיתונאים שאינך יכול לבצע את המשימה האנטי ציונית הזאת ואינך חושש מההשלכות האישיות, ואף תקרא לחיילים אחרים ללכת בעקבותיך ולהימנע מהשתתפות במשימה, ולו בעקיפין, הדבר יביא להפיכת הגזירה על פיה", אמרו המפגינים לרב וייס.
מ-Nfc נשלחה לדובר צה"ל שאילתה שיועדה לרבנות הצבאית הראשית. ביקשנו לשאול האם הרב הצבאי תבע דיון בנושא הפינוי ברבנות הראשית, ואם כן, ביקשנו לשמוע מה הורתה לה הרבנות הראשית בנושא הקברים, בתי הכנסת ועצם הפינוי מבחינה הלכתית. כמו כן שאלנו האם הרב הצבאי הראשי אישר את העבודות ההנדסיות שבוצעו בעיצומה של השבת על-ידי כלים כבדים של צה"ל.
ימים ארוכים המתנו לתשובה. תגובת דובר צה"ל שנשלחה למערכת לא ענתה על כל השאלות. בתגובה נכתב: "בעבר התבטא הרב הצבאי הראשי בפומבי בנוגע לחוות-דעת שעתיד לבקש מהרבנים הראשיים בנושא פינוי בתי העלמין. חוות-דעת זו ניתנה על-ידי הרבנים הראשיים לישראל ולפיה בתי העלמין יטופלו בהתאם להלכה היהודית. כן גם כל הפעולות הנוגעות פינוי שנעשו או ייעשו על-ידי צה"ל בכלל והרבנות הצבאית הראשית בפרט". התשובה מתעלמת לחלוטין מהקשר המתבקש בין מועצת הרבנות הראשית לרבנות הצבאית, וכן אינה מפרטת את שאר הסוגיות ההלכתיות שבהן כרוך הפינוי. כמו כן, למרות שפנייה בנושא הוגשה עוד בסוף השבוע שעבר, טרם קיבלנו תשובה אם הרב הצבאי אכן אישר את העבודות ההנדסיות בשבת.
"הרבנות משתפת פעולה עם תוכנית הגירוש"
באמצע חודש יוני פורסם כי הרבנים הראשיים הציעו להעתיק את קברי בית העלמין של גוש-קטיף לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, וכן הודיעו כי חיילי הרבנות הצבאית הם שייפנו את הקברים. באותה הזדמנות אף קראו שלא לסרב לפקודה במסגרת תוכנית ההינתקות. הרב שלמה עמאר ציין כי אינו שש לוותר על חלקים מארץ ישראל, ואולם אם זה מתבצע, הוא קורא שלא לסרב פקודה.
בגוש קטיף הביעו אכזבה ממה שכינו "שיתוף הפעולה של הרבנים הראשיים והרבנות הראשית עם תוכנית הגירוש, ובתוכה התוכנית לחילול הקברים בגוש-קטיף".
נציג המשפחות השכולות, שלמה יוליס, אמר: "אני מצפה מרבנים של כל הציבור שלא יגידו שבנושא ההינתקות הם לא מתערבים. הם אינם רבנים ליופי. כאדם דתי, שמעריך את הרבנים - זה עצוב לי מאוד. כואב לי שהדברים נעשים בצורה כזאת".
דובר מועצת חוף עזה, ערן שטרנברג, אמר בעקבות ההחלטה, כי "במסגרת קריסת מנגנוני השלטון במדינה, הרבנות הראשית נפלה כאבן דומינו נוספת, במפולת הכללית של הכנסת, ממשלה, בג"צ, יועץ משפטי ועוד". יומיים אחר כך אמר שטרנברג כי משפחות שכולות בגוש קטיף אשר יקיריהן קבורים בבית העלמין בגוש קטיף, טוענות כי הרבנות ניסתה "לסדר" אותן.
בא כוחן של המשפחות, עו"ד מוטי מינצר, פנה לרב יגאל קריספיל, ראש לשכת הרב עמאר, וקיבל ממנו מכתב בו נכתב שעדיין לא ניתן פסק הלכה בנושא חשוב וכאוב זה, וכן שבטרם יוכרע הדבר תקיים משלחת רבנים ביקור במקום. עוד הבין עו"ד מינצר בעל-פה מהרב קריספיל כי תתקיים פגישה בין המשפחות לבין הרבנים קודם מתן פסק-הלכה בעניין.
באמצע חודש יוני הגיע מכתב אותו שלחו הרבנים הראשיים לאילן כהן ממשרד ראש הממשלה בתאריך 19.5, עשרה ימים לפני המכתב בו כתבו שעדיין לא ניתן פסק הלכה לידי עו"ד מינצר. במכתב נכתב שהרבנים אכן פוסקים שניתן להעתיק את הקברים להר הזיתים. הרבנים הראשיים אמרו בתגובה כי מדובר בטעות בהקלדת תאריך המכתב והדבר לא נעשה באופן מכוון.
בגוש-קטיף לא קיבלו את הטענה, ואמרו שפיסקי ההלכה של הרבנות, הנראים כאילו הוזמנו מראש בידי לשכת שרון, אינם מוסיפים כבוד לרבנות. לדבריהם, במקום לצאת בגלוי ובעוז נגד התוכנית, נכנעת הרבנות, משתפת פעולה עם לשכת ראש הממשלה ומוציאה מכתבים סותרים ומבלבלים שפוגעים ברגשות המשפחות שיקיריהן קבורים בגוש קטיף, וכן עוד ממליצים לקחת על אחריותם את עקירת בית העלמין במקום הרבנות הצבאית.
בנווה דקלים סירבו לקבל את הרב מצגר
קודם שנודע למתיישבים על כך שהרב מצגר נוקט מהלכים שפועלים לרעתם, התארח מצגר בהתנחלות נצרים. בשבועות האחרונים ביקרו בגוש-קטיף הרב שלמה עמאר והרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לשעבר, והתקבלו בחמימות. אולם כאשר ביקש הרב מצגר להתארח בנווה דקלים, הודיעו לו התושבים כי מוטב עבורו שלא יגיע. מלשכת הרב מצגר נמסר בתגובה שלא היו דברים מעולם. לדבריהם, ביקר הרב מצגר בעבר בגוש-קטיף, ולו רצה לעשות זאת שוב - היה יכול לעשות זאת, ולא הם שקובעים עבורו אם ומתי לבקר.
