ארגוני בעלי החיים בישראל באמצעות אתי אלטמן, וארגוני בעלי חיים בישראל, פנו למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בתלונה בגין עבירות שנעשו במסגרת פינוי גוש קטיף וצפון השומרון. במכתב למבקר התלוננו נגד שר החקלאות, ישראל כץ, בגין עבירות של עינוי, התעללות והתאכזרות לבעלי חיים, בניגוד לסעיף 2 לחוק צער בעלי חיים התשנ"ד - 1994:
2) איסור התעללות
א) לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי.
התלונה הוגשה נגד שר החקלאות בהיות משרד החקלאות אמון על פינוי בעלי החיים משטחי הפינוי.
הארגונים דרשו מהממשלה להעלות את הנושא על סדר היום ולעכב את הפינוי עד להשלמת פינוי בעלי החיים והקצאת משאבים לעמותות לטיפול בהם.
העבירות כוללת פעולות אקטיביות ומחדלים לרבות:
1. אי תכנון מראש באשר להצלתם של בעלי החיים משטחי הפינוי
2. אי אספקת אמצעים לפעילות ההצלה של העמותות למען בעלי חיים
3. הפקרת בעלי חיים בשטחי הפינוי ללא כל אוכל ושתייה
4. הפקרת בעלי חיים בשטחי הפינוי ללא דאגה למקום חלופי וחשיפתם לסכנת מוות והתעללות
5. הריסת מבנים ללא בדיקת נוכחות של בעלי חיים בתוכם
6. עיכוב פעולות עמותות למען בעלי חיים
7. אי אספקת תמיכה כספית לפעילות הפינוי והחילוץ על-ידי העמותות והארגונים למען בעלי החיים בישראל
מקצת עדויות
עמותת נח - ארגון הגג של עמותות למען בעלי חיים בישראל, טוען כי "כלבים וחתולים נראים בשטח ללא צל, מים ומזון.
בעלי החיים נראים תשושים כתוצאה מהחום ומחסור בתזונה ומים.
אין מימון וחסרים אמצעים לביצוע תוכנית לפינוי מסודר ודאגה לבעלי-החיים שאין להם בעלים או שהבעלים לא מעוניין או יכול להחזיקו".
רויטל וורסקיין, בשם העמותה למען החתול, העידה לגבי צפון השומרון, כי "חוסר מעורבות של גורמים ממשלתיים בפינוי החתולים ובמציאת מקום מחייה חלופי עבורם, כפי שנעשה לתושבים, מעמיד את החתולים בסכנת חיים. חתולי החצר המואכלים נותרו לבדם בחצרות ללא מאכילים וללא יד מלטפת, נראו מבוהלים ומפוחדים. לחתולים שחולצו לא אורגנו די מקומות קליטה ומחייה.
"עם עזיבת התושבים בהמשך להחלטת הממשלה, פחתו מקורות המזון של החתולים (גינות יובשו ושאריות מזון בפחים קטנו. מאכילים עזבו ועימם האוכל). הדבר הביא למוות ביסורים של אמהות, גורים וחתולים אחרים (על-פי פניית ועדות התושבים).
"הממשלה חייבה את מאכילי החתולים ושאר התושבים לעזוב. בכך הביאה לכך שלא יהיו עוד מקורות מחייה לחתולים, לא דאגה לחילוצם במועד ולא דאגה להם למקום מחייה חלופי שיכול לספק להם מזון ומחסה. בכך הביאה את החתולים על סף רעב והתייבשות, ואילולא עמותות ומתנדבים, היו מוצאים החתולים את מותם.
"נהרס בית מתחתיו שכנו אם וחמשת גוריה. למרות פנייתנו להגיע ולחלץ אותם מהמקום לפני הריסתו, נהרס הבית. עם תחילת פירוק גג הרעפים, החתולה נסה מהמקום, בנסיונה לחלץ את הגורים משם. עד כה לא מצאנו את האם ושניים מהגורים. לעומת זאת שלושת הגורים האחרים נמצאו בחורשה סמוכה זרוקים במרחק של מספר מטרים האחד מהאחר. גור אחד נמצא מת, שני האחרים היו במצב קשה של התייבשות ומחסור במזון. למרות טיפול וטרינרי, נפטרה גורה נוספת מהתייבשות. אחותה עדיין מטופלת, בתקווה שתתאושש".
עוד טוענים הארגונים, כי עוכבו מלהגיע במועד לסבב חילוצים נוסף, מה שהביא לכך "שנגיע לחילוצים בזמן ההריסות ולאחריהן, מה שפגע ביכולת הההצלה".
בכל יום שעובר בגנים ובכדים המנותקות ממים, ובגנים שאף אין בה אף אדם ומזון, מתגלים יותר ויותר חתולים מיובשים, רעבים ותשושים. כמו כן נמצאים גורים רבים שאיבדו את אימהותיהן במהומה שנוצרה, גורי חתולים וגוזלי יונים. לכל אלה אין סיכוי ללא מים ואוכל.
אתי אלטמן, דוברת עמותת "תנו לחיות לחיות" ונהג האמבולנס ואחראי על מערכת ההצלה והפינוי של "תנו לחיות לחיות", צביקה לזרוביץ', מסרו כי "משרד החקלאות סמך על הארגונים שייעשו הכל בעצמם וללא תקציב מצידם, במקום לארגן את הפעילות לשם השגת יעילות מרבית. הצוותים לא ידעו מי עושה מה, כל ארגון פעל לבד במקום להתאחד לעבודה משותפת.
היתה נכונות מטעם ד"ר מישל בלאיש וד"ר דגנית בן-דב (הממונה על חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות), לעזור לארגונים, אולם משרד החקלאות לא נתן להם כלים או תקציב. כשלא נתנו להיכנס לנווה דקלים אחת המתנדבות אמרה שיש לה במלכודת חתולים שימותו כי חם, ענה לה הקצין: "מתו פה אנשים, אז את בוכה לי על בעלי חיים?!"
מכתב לראש הממשלה
לראש הממשלה פנתה דוברת "תנו לחיות לחיות" בבקשה להופיע בפני ועדת השרים בעניין ההינתקות כדי לשמש פה למאות בעלי חיים שננטשו או לחילופין - להיפגש עם ראש הממשלה כדי להבהיר את חומרת העניין.
"מתוך שיחות טלפון שהגיעו מהתנחלויות שפונו עולה כי בעלי החיים שרויים בהיסטריה ובפאניקה. כבר כעת ננטשו סוסים, כבשים, תרנגולות, תוכים, יונים מזן מיוחד, ארנבות, אוגרים, ברווזים, נחשים ולמעלה מ-20 כלבים ומ-150 חתולים. השארת בעלי החיים מאחור, חושפת אותם להתעללויות, רעב, מחלות, התייבשות, והנורא מכל - למוות אכזרי", טוענת אלטמן בפנייתה לרה"מ.
"מכיוון שהכלביות של הארגונים השונים מלאות עלינו להעביר את בעלי החיים לפנסיונים פרטיים על חשבוננו ובתשלום מלא, ולכן אנו פונים אליך בבקשת עזרה בתקציבים כדי לאפשר פינוי החתולים והכלבים הנטושים".
אלטמן ציטטה את דבריו של רה"מ באחת מתוכניות הטלוויזיה, בהקשר לכבשים בחוותו: "אצלנו לא אוכלים חברים".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
