תשעה ארגוני שמאל מישראל ומהשטחים עתרו הבוקר לבג"צ בדרישה לבטל את התיקון לחוק, אשר מונע מאזרחים פלשתינים לתבוע פיצויים ממדינת ישראל בגין נזקים, שגרמו להם כוחות הביטחון, גם כאשר אלה נגרמו שלא במסגרת פעילות לחימה.
את העתירה הגישו המוקד להגנת הפרט, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח וארגוני זכויות אדם נוספים המזוהים עם השמאל באמצעות עורכי הדין חסן ג'בארין וארנה כהן מעדאלה, עו"ד גיל גן-מור מהמוקד להגנת הפרט ועו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח.
תכליתו של התיקון לחוק הנזיקים האזרחיים, שאושר בכנסת בסוף חודש יולי, היא לשלול מתושבי השטחים, מנתיני "מדינות אויב" ומפעילי "ארגוני מחבלים" את הזכות לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם על-ידי כוחות הביטחון, גם שלא במסגרת פעולה מלחמתית (למעט חריגים זניחים ביותר).
לטענת העותרים, החוק המתוקן מסמיך את שר הביטחון להכריז על כל אזור מחוץ לגבולות המדינה כ"אזור עימות", גם אם לא התקיימה בו לחימה כלשהי, הכרזה אשר שוללת מכל מי שניזוק באזור זה את הזכות לתבוע את נזקו בבית המשפט.
העותרים ממשיכים ומציינים כי התיקון לחוק חל באופן רטרואקטיבי על נזקים שנגרמו החל מפתיחת אינתיפאדת אל אקצא - 29.9.00, ועל תביעות התלויות ועומדות בפני בתי המשפט.
לדעת העותרים "מדובר בחוק המפר באופן בוטה את עקרונות המשפט ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי" החלים בשטחים ופוגע בזכויות יסוד, באופן המנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לפיכך, טוענים הם, חוק זה איננו חוקתי, בלתי מוסרי וגזעני. הוראותיו של חוק זה, נטען עוד בעתירה, מסלקות, הלכה למעשה, את הבקרה על פעולות הצבא בשטחים ומעודדות אי קיום חקירות ואי העמדה לדין של האחראים למקרי מוות ופציעה, שנגרמו מירי רשלני או בזדון, להתעללות ולעינויים, לביזה ולהרס של רכוש אזרחי.
בג"צ מתבקש בעתירה לקבוע כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חל על כל תושבי אזור הנמצא בשליטת ישראל. הארגונים העותרים מתייחסים גם לאחד מטיעוניהם המרכזיים של יוזמי החוק, לפיו על כל צד לשאת בנזקיו: מדינת ישראל תישא בנזקי אזרחיה, והצד הפלשתיני יישא בנזקיו. לא רק שאין אח ורע לעיקרון גורף זה במשפט הבינלאומי, נאמר בעתירה, "אלא שהוא מבוסס על ההנחה, כי יחסי הכוח והשליטה בין הישראלים לבין הפלשתינים הינם שווים, וכי מדובר בשתי מדינות עצמאיות, או לכל הפחות בשתי ישויות מדיניות, אשר אין ביניהן יחסי שליטה וכפיפות".
לדברי העותרים אין המצב כך שכן המדובר בסיטואציה של כובש ונכבש ןעל המדינה הכובשת חלה חובה לנהוג לפי כללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי ולהגן על תושבי השטח הכבוש.
(בג"צ 8276/05)