בגלל איחור טכני - האנס זוכה

בית המשפט העליון קיבל היום (ב', 19.9.05) באופן חלקי את ערעורו של אנס אשר הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בביצוע עבירות מין שונות בבתו החורגת וזיכה אותו מעבירת אינוס ומעשה מגונה בשל העובדה כי היועץ המשפטי לממשלה איחר במתן האישור להגשת כתב האישום נגדו.

א', בן 53, נישא לאמה של הנאנסת כשבתה היתה בת 6. בכתב האישום שהוגש נגדו נטען כי מאז שבתו החורגת הייתה בת 12 ועד הגיעה לגיל 16 ביצע בה א' סדרת מעשים מגונים. ביחס לתקופה שעד ליום 31.3.88 הואשם א' בעבירות של אינוס, מעשה מגונה בכפיה ומעשה מגונה בקטין, ואילו ביחס לתקופה שאחרי יום 31.3.88 הואשם בעבירות של אינוס ותקיפה מינית.

בבית המשפט, טען א' כי בתו החורגת העלילה עליו עלילת שווא בשל הסכסוך בינו לבין אמה שהוביל לתביעת הגירושין. אלא שבית המשפט המחוזי בחר להרשיע את א' בעבירות שיוחסו לו וגזר את עונשו ל-10 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.

כתב האישום המקורי הוגש ביום 13.4.00 והמועד המקורי לשימוע הכרעת הדין נקבע ל-20.3.02. אלא שאז הבינו בפרקליטות כי בטרם הכרעת הדין יש צורך בתיקון כתב האישום מכיוון שהוראות החוק עליהם הסתמכו כלל לא היו ההוראות שחלו במועד ביצוע העבירות וכי כלל לא התקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום בכל הנוגע לעבירות שבוצעו בשנים 1988-1986.

יש לציין, כי אישור היועץ המשפטי נדרש לאור הוראות סעיף 354(א) לחוק העונשין הקובע כי: "בעבירות המנויות בסעיף זה, שנעברו בקטין, יחל מניין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו 28 שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה - לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה".

מכאן יוצא כי על הפרקליטות היה לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום המתייחס למעשים האסורים שיוחסו לא' עד ליום 31.3.88.

לאחר שקיבל בית המשפט המחוזי את בקשת הפרקליטות לדחיית מועד שימוע הכרעת הדין והתיר לתקן את כתב האישום ולהגיש באיחור של שנתיים (מתאריך הגשת כתב האישום ב-13.4.00 ועד אישור היועץ המשפטי ניתן ב-14.4.02 נ.י) הורשע א' בכל העבירות שיוחסו לו ונגזר עליו עונש של 10 שנות מאסר בפועל.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על-ידי בא כוחו של א', עו"ד אביגדור פלדמן, נטען בין היתר כי בית המשפט המחוזי סטה מההלכה המשפטית (פרשת חסבלה נ.י) לפיה כתב אישום שנדרש בו אישור היועץ להגשתו ואישור כזה לא ניתן מראש, הינו בטל מעיקרו.

"סבורני, כי אף אם בנסיבות מסוימות ובהסתמך על עיקרון הבטלות היחסית, הפגם של איחור במתן אישור היועץ להגשת כתב האישום, לא יביא לבטלותו המוחלטת של כתב האישום, הרי המקרה שלפנינו אינו המקרה המתאים להחלתו של אותו עיקרון", כותב השופט אשר גרוניס בפסק דינו, ומציין כי במקרה זה אין מדובר באיחור "טכני" של מספר ימים אשר אינו מצדיק את ביטול כתב האישום אלא באיחור של שנתיים היוצר פגם מהותי בהתנהלות רשויות התביעה.

לאור קביעה זו מזכה השופט גרוניס את א' מהעבירות שיוחסו לו בשנים 1988-1986 ולזכותו מעבירות של אינוס, מעשה מגונה בכפיה ומעשה מגונה בקטין.

לעניין סדרת העבירות שיוחסו לא' בין השנים 1988 - 1990 מוצא בית המשפט את עדותה של הבת החורגת אמינה וקובע כי אין להתערב בהכרעת הדין שניתנה בבית המשפט המחוזי.

לאור הזיכוי החלקי מקבל בית המשפט את הערעור על גזר הדין וקובע כי במקום 10 שנות המאסר אותם גזר בית המשפט המחוזי, יישא א' בעונש של 6 שנות מאסר בפועל.