בית משפט השלום בתל אביב הרשיע אתמול (א', 18.9.2005) את ידען ירון בעבירה של שידול להסגת גבול כאשר במסגרת תפקידו כמנהל עמותת "דעת אמת" שכנע שלושה מתנדבים בעמותה להגיע לישיבת "חכמי לובלין" בבני ברק ולהפיץ בבית הכנסת של הישיבה עלונים בנושאי דת שונים, שבהם מובעת ביקורת על חכמי ההלכה.
מכתב האישום שהוגש נגד ירון עולה, כי שלושת חברי העמותה הגיעו לישיבה בשעת לילה מאוחרת ופיזרו את העלונים על השולחנות בישיבה, בין דפי ספרי הלימוד ועל המדפים.
ירון אומנם אינו חלק על עובדות המקרה אך טען, כי אין מדובר בהסגת גבול מכיוון שבית הכנסת אליו נכנסו המתנדבים הינו רשות הציבור, הן מבחינה משפטית והן מבחינת ההלכה היהודית וכי המתנדבים פעלו כחלק מזכותם לחופש ביטוי.
"כאשר משתמשים בביטוי "בית כנסת" נהוג אומנם לדבר על מקום תפילה ציבורי, מקום מפגש לקהל בית ישראל - אך אין הדבר בהכרח כך", כותבת השופטת רביד גיליה בפסק דינה. "אותו ביטוי משמש גם כדי לתאר בית תפילה פרטי, שאין לציבור בכללותו זכות שימוש בו... דומה הדבר לבית מלון המקים בתחומו בית כנסת לשימוש אורחיו. האם נאמר שמנוע בית המלון מלסגור שעריו בפני מי שאינו מאורחי המלון?", מוסיפה השופטת ומציינת כי במקרה זה מדובר בישיבה שהינה מוסד לימודים פרטי שאחד החדרים בו משמש כבית תפילה עבור התלמידים.
עוד מציינת השופטת גיליה כי ירון ידע, או שיכול היה לצפות בסבירות גבוהה, שהפצת העלונים תרגיז ותקניט את אנשי הישיבה ומכאן כי הוכח גם היסוד הנפשי של עבירת הסגת הגבול.
לבסוף דוחה השופטת את הטענה שהעלה ירון בדבר חופש הביטוי כאשר היא מציינת, כי בהתנהגותו ביקש לשלול את זכויות היסוד, הלא פחות חשובות, של זולתו, כמו הזכות לפרטיות וזכות הקניין.
בית המשפט מרשיע את ירון בעבירה של שידול להסגת גבול.
