האם ניתן לצרף להליך בבית המשפט לענייני משפחה חברות שהן בבעלות הבעל?. זו השאלה שעלתה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה ערעור של בעל, עצמאי, בעל חברות פרטיות, כנגד בקשת אישתו לצרף את החברות שבבעלותו לתיק התביעה. השופט יוסף שפירא קבע שאפשר לכלול בתיק גירושין חברות עסקיות בבעלות הבעל.
בני הזוג נשואים משנת 1987 ובמהלך הנישואין נולדו להם ארבעה ילדים. הבעל רואה חשבון מצליח, שולט ביד רמה בניהול החברות ובפעילותן העסקית והכלכלית, מתוקף היותו רואה חשבון. זאת מעבר לעובדה שבבעלותו 50% מהמניות, בכל אחת מהחברות, לצד שותף סביל שבבעלותו 50% מהמניות הנותרות.
האישה, המיוצגת על-ידי עו"ד אירית רייכמן, טענה, כי החברות הן למעשה של הבעל, שכן הוא בעל השליטה בהן ואילו הבעל טען כי צירוף החברות לתביעה יסב להן נזק כתוצאה מההליכים ובשל צווי העיקול שהוטלו על החברות.
האשה טענה כי הבעל, שבבעלותו 50% מהמניות, לצד שותף סביל שבבעלותו 50% מהמניות הנותרות, איים כי ירוקן את החברות מתוכנן ומהונן, דבר שיפגע בזכויותיה העתידיות של האישה.
עוד נטען כי במועד הגשת התביעות על-ידי האישה החזיק הבעל 100% ממניות אחת החברות ובעקבות ההליכים המשפטיים בין בני הזוג הקטין את אחזקותיו באופן מלאכותי.
בית המשפט המחוזי, בהחלטה תקדימית (כיוון שנושא כזה לא נדון בו), דחה את טענות הבעל וקבע שיש להשאיר את צירוף החברות להליכים בבימ"ש מאחר שבשלב הצירוף עדיין לא נגרם לחברות נזק, מה גם שניתן להבטיח נזקים צפויים במתן ערבויות מתאימות. כמו-כן ייתכנו מצבים שבן הזוג השקיע כספים ניכרים, המהווים רכוש משותף של שני בני הזוג, בחברה, בין שהוא בעל מניות ובין שהוא מנהל בה, חרף שאחזקותיו בה נופלות מ-50%. במצב שכזה, קבע בית המשפט, עיקול מניותיו של הבעל לא יועיל.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
