עדות ראשונה לסיפור גוליית הפלשתי נחשפה על-ידי ארכיאולוגים מאוניברסיטת בר-אילן בתל גת, המצוי במחצית הדרך בין ירושלים לאשקלון.
במהלך החפירות שנערכו בראשות פרופ' אהרן מאיר, התגלה חרס ועליו שם המקור של גוליית הפלשתי, המופיע במקרא. השמות הרשומים בכתובת הם "אלות" ו"ולת" המזכירים את השם גוליית בשפה הלידית העתיקה, הקרובה לשפת הפלישתים. לכתובת שהתגלתה חשיבות רבה, שכן זו הכתובת הפלשתית הקדומה ביותר המוכרת כיום.
אתר החפירות תל גת, המזוהה עם "גת פלשתים" המקראית, הינו מקום מושבה של אחת מחמשת "ערי סרני הפלשתים", אויביהם הידועים של ישראל בתקופת המקרא, ומקום מוצאו של גוליית הפלשתי. מזה כעשור מתנהלת חפירה באתר, בראשית פרופ' אהרן מאיר, שהחל לכהן באחרונה כראש המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
באתר, שבו ממצאים חשובים מתקופות רבות, נתגלו ממצאים עשירים משלביה השונים של התרבות הפלשתית בתקופת הברזל (1200 עד 586 לפנה"ס), המקבילה לתקופת המלוכה בישראל. בין השאר, נתגלו שרידים של המצור על וחורבן העיר גת בידי חזאל מלך ארם, כפי שמוזכר במקרא, בספר מלכים ב', פרק יב, פסוק 18. מערכת המצור שנתגלתה סביב האתר היא הקדומה ביותר המוכרת כיום בעולם.
עדות ממשית לסיפור דוד וגוליית:
החוקרים מניחים כי השם גוליית הכתוב במקרא הוא שיבוש של השם המקורי של אותה דמות, כפי שהישראלים שמעו אותו וכתבו אותו. ואילו השמות על החרס הם גרסאות של שמות דומים, כפי שהפלשתים עצמם חשבו שיש לכותבם.
הכתובת מתוארכת כמאה שנה לאחר תקופת דוד. לעובדה זאת יש משמעות רבה, שכן מעט אחרי תקופת דוד, שמות הדומים לשם גוליית היו בשימוש בגת פלשתים, שלפי המקרא היתה עירו של גוליית. בכך עדות ברורה שמדובר בסיפור שמעוגן היטב במציאות של תקופת הברזל הקדומה.
הממצאים סותרים את הטענות שנשמעו לאחרונה שיש לראות בסיפור דוד וגוליית סיפור מאוחר, א-היסטורי. כתובת זו נותנת עדות ברורה שמדובר באירוע שאכן מתאים לרוח התקופה בראשית המלוכה.
