הוא ידוע בכינויו "חדר מלחמה", או ה"בונקר", מרכז העצבים העולמי עוקב אחר מחלות קטלניות - מנגיף האבולה (וירוס קטלני שמקורו באפריקה) ועד שפעת העופות.
בכל יום משמשים גורמים רשמיים בארגון הבריאות העולמי (WHO) במערכת התקשורת המתוחכמת שלו כדי לעקוב אחר התפרצויות חשודות של מחלות וליצור קשר עם מומחים בתחום.
החדר המלא במסכים יהפוך למרכז הפיקוד העולמי במקרה שווירוס שפעת העופות H5N1, שגרם למותם של יותר מ-60 בני אדם באסיה מאז 2003, ישתנה לווירוס שיתפשט בקלות בקרב בני אדם, ויגרום בכך למגיפת שפעת העלולה להרוג מיליוני בני אדם בתוך חודשים ספורים.
ד"ר מייק ריאן, העומד בראש צוות התגובה למגיפות, קורא לחדר "העיניים והאוזניים של התגובה למגיפה העולמית" ומדגיש כי הטכנולוגיה הקיימת בחדר היא ברמה אחרת מכל מה שמכירים.
מרכז התפעול האסטרטגי הבריאותי (SHOC), ששוויו 5 מיליון דולר, מהווה את קדמת הטכנולוגיה. הוא הוקם בבית קולנוע לשעבר במטה הארגון בז'נבה, וזמן קצר לאחר שנפתח, לפני כשנה, סייע בתיאום בין הצוותים הרפואיים במהלך הצונאמי באסיה.
כשהוא ממומן על-ידי תורמים, בראשם ארה"ב, יש בו מסכים המיועדים לשמש לניהול ועידות וידאו, הצגת אתרי אינטרנט ונתונים מלוויינים, 24 שעות ביממה. מסרי אודיו המועברים ממחשבים, וידאו, ונתונים רבים מגיעים מ-66 משרדים המחוברים למוקד.
"חדר המלחמה" משמש לארגון כמוקד יחיד ומרכזי של תיאום שינסה לעצור בעד התפרצויות של מחלות כמו חולירע, קדחת דנגה, אבולה, סארס, מלריה ושפעת העופות.
משבר הסארס, שהחל בשנת 2002, עורר קריאות לארגון הבריאות העולמי לקחת תפקיד פעיל יותר לאחר הביקורת שנמתחה על סין שהגיבה באיטיות למשבר ולא הזהירה אחרים מהתפרצות המחלה שהתפשטה לאורך 30 מדינות, הדביקה כמעט 8,500 בני אדם וגרמה למותם של 800.
192 המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי מכירות כעת בעובדה כי פתיחות היא הדרך הטובה ביותר לטפל בהתפרצות מחלות.
כאשר לי ג'ונג-ווק נכנס לתפקיד המנהל הכללי של הארגון בחודש יולי 2003, הוא הורה לשנות ולחדש את מרכז התפעול הקטן שהיה קיים בארגון כך שיוכל לטפל בבעיות בשעת חירום. מומחים בארגון מספרים כי אכן היה חסר מוקד תפעולי לסוג זה של פעילות שתאפשר תגובה מהירה, הן במונחים של ניהול מידע והן במונחים של פריסת כוחות בשטח.
המזכיר הכללי של האו"ם, קופי אנאן ביקר בחודש שעבר ב"חדר המלחמה", וקיבל תדרוך מהגורמים הרשמיים במקום. "זהו מרכז העצבים שלנו. יש לנו מעקב קולי, וידאו, אינטרנט ולוויינים כך שאנו נמצאים ממש בשטח יחד עם המדינות החברות בארגון", אמר לי לאנאן.
רשת ההתראה העולמית של הארגון מעסיקה 500 מומחים ל-50 סוגי התפרצויות ב-40 מדינות. כאשר נאלצים להתמודד עם התפרצות גדולה, מוסד בודד או מדינה אינם מסוגלים לטפל בה. מערכת יעילה זו מאפשרת תגובה מהירה בשטח.
כחלק מ'מחסן הנשק', הארגון משתמש במערכת התראה מוקדמת המבוססת על האינטרנט, שפותחה על-ידי משרד הבריאות הקנדי, וסורקת 30,000 מקורות של חדשות, אוספת על-ידי כך שמועות על התפרצויות חדשות.
הזמן הממוצע מגילוי של אירוע ועד האימות שלו הוא 24-48 שעות.
חלון הזדמנויות
הארגון מדרג נכון לעכשיו את שפעת העופות בשלב 3 בסולם של 6 שלבים. משמעות הדבר היא כי הווירוס אינו עובר מאדם לאדם, או לא עובר בקלות. שלב 6 הוא תחילתה של מגיפה עולמית.
במידה ומספר אנשים ללא קשר ברור לעופות נגועים, יפתחו את המחלה באותו כפר, זה עשוי להיות הסימן לזיהום. מקרה כזה יאותת על הידבקות בין בני אדם ויעלה את המחלה לשלב 4 בסולם, שלב בו המרכז יחפש אחר האנשים שבאו במגע עם הקורבנות ויגביר את אמצעי הבלימה. בדרך זו קיימת האפשרות ליישם אמצעי פיקוח כולל שימוש בתרופות נגד הווירוס, במהירות.
במידה והארגון יכריז על מגיפה עולמית בעתיד הוא יאלץ לוודא כי אתר האינטרנט שלו אמין מספיק כדי להתמודד עם מיליוני כניסות בשניות הראשונות להודעה.
רשת התקשורת המקשרת כיום בין המטות למשרדים אזוריים ב-66 מדינות, עדיין סובלת מפערים גדולים באסיה וקיים צורך, לדברי מומחים, להגדיל את מספר המדינות ולזרז את הקישוריות שלהן.
