של מי השורה הזו בכלל - גרסת הפוליטיקאים

- מי זה שורק פה? מי זה שורק פה? הרי מישהו שרק פה עכשיו.
- מישהו מצפצף עליך.
- אני כבר לא מדבר על חוצפן, אני מדבר על פחדן. מי שרק?

לא, אין מדובר כאן בדו-שיח בין מורה בבית-ספר יסודי לתלמידיו הסוררים. קשה להאמין (ואולי בעצם, לא כל-כך קשה), אך זהו חלק מדיון שהתנהל לא מזמן בוועדת הכנסת שבבית המחוקקים הישראלי - ח"כ מאיר פרוש, שהדיון לא היה לרוחו, פשוט החל לשרוק ולהפריע לדוברים, תוך שהוא מוציא מכליו את יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר-און.

כולנו נחשפים כמעט מידי יום ביומו לנעשה בכנסת דרך דיווחי הרדיו ומצלמות הטלוויזיה. עם זאת, התקשורת מסקרת בעיקר את ההצבעות החשובות, את התרגילים הפוליטיים של נבחרינו ואת מריבותיהם. לרוב, לא נחשפים הצופים והמאזינים לכלל הדיונים, מאחר ובכנסת מתקיימות ישיבות רבות, חלקן ארוכות ומייגעות, ובנושאים שלעיתים אינם מעניינים דיים לשידור לקהל הרחב.

עוגן גולדמן, צעיר ירושלמי, שעבד במשך שנים במרכז המחקר והמידע של הכנסת, ונכח בעצמו במאות דיונים בוועדות ובמליאה, החליט לקחת יוזמה: בלי להתעצל, הוא נבר בפרוטוקולים של ועדות הכנסת, ליקט מתוכם עשרות ציטוטים נבחרים של מיטב ח"כינו, וערך אותם לספר קליל ומשעשע.

שמו של הספר, "הפרוטוקול סובל הכל", בהחלט מעיד על תוכנו, ומציג שלל התבטאויות מביכות, פליטות פה מוזרות וויכוחים קטנוניים בין חברי הכנסת. כך, למשל, מנסה ח"כ יצחק כהן מש"ס להסביר, מהו פירוש המילה "קונסיסטנטיות", ונכשל כישלון חרוץ.

ואילו שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו וח"כ מוחמד ברכה מתווכחים בלהט לגבי השאלה: מה עדיף - לעיין בפרוטוקולים או לקרוא אותם? יש לציין כי חלק מהמחוקקים אף מגלים מידה לא מבוטלת של הומור עצמי - "אני לא מבין כלום. תסבירו לי במילים פשוטות כמו לחבר כנסת", מבקש ח"כ מיקי איתן.

כל אלו מזכירים לנו, שכמו בכל מקום עבודה ממוצע, גם בכנסת, מעבר לתככים הפוליטיים (מישהו אמר יחיאל חזן?) ולאינטרסים האישיים והמפלגתיים (עיין ערך: עמרי שרון), קיימת אינטראקציה אנושית בעלת פן הומוריסטי ואפילו שנון.

במיוחד עכשיו, כשהמערכת הפוליטית כולה כמרקחה, קצת הומור לא יזיק לאף אחד. בעוד מספר חודשים נלך כולנו לקלפיות, ואם עד אז לא נוכל להכריע מיהו הפוליטיקאי האמין, החכם או המוצלח ביותר - לפחות נוכל לדעת מיהו המצחיק, השנון או המגוחך ביותר.