פרופ' אמנון רובינשטיין, מבכירי המשפטנים בישראל, עזב את הפוליטיקה לתמיד. "מספיק זה מספיק", הוא מבהיר בראיון ל- Nfc, ומגלה כי החליט להקדיש את ימיו להמשך הכתיבה המשפטית ולאהבתו החדשה: כתיבת רומנים סוחפים.

ממשרדו שטוף הספרים במרכז הבינתחומי-הרצליה, יושב פרופ' רובינשטיין ופורש בפנינו את השתקפותה של מערכת המשפט בישראל, כפי שעולה היא בעיניו, לאור השינויים הצפויים בהרכבו של בית המשפט העליון.

בין גביזון לברק

התקופה היא תקופת בחירות. לא רק לראשות הממשלה, כי אם גם להרכב השופטים בעליון. ההתמודדות על המקום בהרכב הבא, לא פחות דרמטית מאשר בזירה הפוליטית. רק לאחרונה עורר נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, סערה ציבורית לאחר שהודיע כי הוא מתנגד למינויה של פרופ' רות גביזון: "בגלל האג'נדה שלה".

עולם המשפט הגיב ברעידת אדמה, הן בתמיכתו והן בהתנגדותו. פרופ' רובינשטיין הציג, גם הוא, עמדה נחרצת: "אני חושב שצריך לחזק את בית המשפט העליון, ובגלל זה תמכתי פומבית במועמדותה של הפרופ' רות גביזון. בגלל זה תמכתי בנילי כהן ובמינוי עורכי דין בעלי ידע כדוגמת חנן מלצר".

"בלי שדיברתי עם הנשיא ברק אני משוכנע שהוא מצטער על הדברים שאמר. זה לא היה במקום", אומר פרופ' רובינשטיין. לדבריו, "בית המשפט זקוק לדעות שונות, וזה טוב שתהיה יותר מדעה אחת". "ברק היה צריך לחזור בו", הוא מבהיר.

לשאלה האם לבית המשפט העליון יש קול מנחה אחד אשר מוביל את דרכו, השיב פרופ' רובינשטיין: "פסק הדין בעניין ההינתקות הוכיח כי השופטים שרו יחדיו את אותה השירה". בית המשפט מאוחד בעמדות המתערבות שלו, הוא אומר, ומדגיש כי "הבעיה בפסק הדין הייתה בכך שאף לא שופט אחד, שאל עצמו האם בכלל ראוי כי בית המשפט יתערב בשאלת ההינתקות, מלכתחילה".

בהתייחסו להערכות לפיהן פרופ' קרמניצר יכול וימונה לעליון, סובר רובינשטיין, כי "יהיה זה מינוי ראוי בהחלט, אך לא יביא להבדל גדול בהרכב השופטים". "אני תמכתי בגביזון בשל הידע המשפטי הרב שצברה - אך גם בעיקר משום שהיא מייצגת עמדה שונה, אחרת".

"שאלות פוליטיות, מדיניות וביטחוניות - בחוץ"

"בית המשפט העליון צריך להתערב מקום שיש פגיעה בזכויות אדם ומקום שהכנסת לא הכריעה פסיקתה, בדומה לשאלות דת ומדינה", מסביר רובינשטיין, מי שיצר במו ידיו את העולם החוקתי בישראל.

פרופ' רובינשטיין מספר, כי התנגד להתערבות בית המשפט בשאלת "נוהל שכן", וכי יצא נגד ההחלטה שנפסקה. "לדעתי, פסיקת בית המשפט יכולה להביא ליתר שפיכות דמים. אחרי הכל, אם אין "נוהל שכן" אנו נצטרך להשתמש בנשק חם, ובמבחן התוצאה - זה יכול להיות הרבה יותר גרוע", הוא טוען. "אני נגד התערבות בהחלטות בעלות מאפיינים פוליטיים וביטחוניים, הוא אומר, ולא שוכח להדגיש: "האקטיביזם השיפוטי גורם נזק לבית המשפט העליון".

לא יתכן, טוען רובינשטיין, שבית המשפט דן כעת בשאלה של "בום עול-קולי" מעל שמי עזה. "מחר הוא ידון בבום על-קולי בשמי דמשק, והגבול המשפטי נפרץ". "איני חושב כי טוב להתערב במידה כזו, ואני אף לא מכיר תקדים לכך ברחבי העולם המשפטי", הוא אומר.

רובינשטיין - שר חינוך פופולארי

בתפקידו כשר החינוך בממשלת רבין זכה רובינשטיין לפופולאריות רבה בזכות העמדות הליברליות שהציג, במיוחד כלפי נבחני הבגרות, לאחר שצמצם את מספר בחינות החובה. דעותיו על הבחינה הפסיכומטרית, זכו גם הן לקבלת פנים סוערת בקרב בני הנוער, לאחר שהשמיע את ההכרזה לפיה אם היה המבחן מתקיים בימיו הוא לא היה מגיע ללימודי משפטים.

אהדת הציבור הגיעה גם מכיוון בלתי צפוי. הודעה אנונימית על מותו של רובינשטיין, "זיכתה" אותו לשמוע הספד מרגש ודומע מפיו של יו"ר הכנסת, אברהם בורג, וכך לראות על-פני מרקע הטלוויזיה את חבריו לכנסת קמים ל"זכרו" ומרכינים ראשם בעת קריאת ההספד.

"פתיחת המכללות תשפיע על הרכב השופטים"

פרופ' רובינשטיין מעריך כי ה"הגמוניה" בבית המשפט העליון שואבת עצמה מהרכב הסטודנטים בפקולטות למשפטים. לדבריו, "עד לאחרונה היו מעט סטודנטים בפקולטות וכולם באו מאותו הרקע. פתיחת המכללות תשפיע רבות על ההרכב העתידי של בית המשפט העליון, אך זה עלול לקחת בין 10 ל-20 שנה של תהליך הדרגתי".

"אני מתנגד להערכת הסטאג' לסטודנטים"

לפני כשבוע וחצי, יצאה שרת המשפטים בבשורה מרה לכל לומדי המקצוע. ציפי ליבני, הודיעה כי החליטה להאריך את תקופת ההתמחות בחצי שנה, כך שתעמוד על שנה וחצי. הסטודנטים יצאו במחאה. פרופ' רובינשטיין סובר כי הזעקה נשמעת בצדק. "אני חושב שצריך להתחשב יותר בבחורים שלנו", הוא אומר. "רובם משרתים בצבא בין 3 ל-5 שנים וגם כך מתחילים את הקריירה בגיל מאוד מאוחר. חשוב לחסוך זאת מהם".

הפיתרון שמציע רובינשטיין לשיפור המיומנות והמקצועיות של עורכי הדין בישראל - מקורי בהחלט: "לדעתי צריך להשאיר את תקופת הסטאג' על שנה אחת, ובמקביל לאסור על פתיחתם של משרדים חדשים לתקופה של 3 שנים לאחר קבלת התואר. כך נבטיח כי עורכי הדין יצברו ניסיון ומקצועיות, ובד-בבד לא נפגע בהם".