עיריה אינה רשאית לנהל תביעה ייצוגית

בפסק דין תקדימי קובע היום (ב', 28.11.05) בית המשפט העליון כי עיריה לא יכולה לשמש כתובעת בתביעה ייצוגית.

עיריית רמלה הגישה תביעה כנגד "מרכז סליקה" והבנקים פועלים, לאומי, מזרחי, בינלאומי, דיסקונט ומרכנתיל, במסגרתה טענה כי הקמתו והפעלתו של מרכז הסליקה מהוות הסדר כובל וקרטל וכי נגבו ממנה עמלות בשיעור מופרז בגין פעולות סליקה של חיובים על-פי הרשאה. על-פי חישובי העיריה נגבו ממנה, במהלך שבע שנים, סכומי יתר בגובה של 811,004 ש"ח.

במסגרת הגשת התביעה ביקשה עיריית רמלה לאשר את התביעה כתביעה יצוגית בשמו של כל מי שעשה שימוש בשירות זה לביצוע סליקה בהוראות קבע והעמידה את סכום התביעה על 967 מיליון ש"ח.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי לא נמצא כל מקור סמכות לפיו יכולה עיריה להגיש תביעה ייצוגית.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון טענה עיריית רמלה כי אין בחוק כל מגבלה על העיריה להגיש תביעה ייצוגית ואף שתביעה ייצוגית דומה להגשת עתירה לבג"צ, שהרי בשניהם העותר מייצג אינטרס רחב יותר מהאינטרס האישי שלו.

בפסק דינה כותבת השופטת ארבל, כי האינטרס של תושבי העיר יושג במלואו גם אם תנהל העיריה את התביעה כתביעה אישית ולא כתביעה ייצוגית וכי ניהול התביעה כתביעה אישית ימנע גם את חשיפת העיריה לסיכון של כספי הרשות

עוד קובעת השופטת ארבל, כי "ניהול תובענה ייצוגית על-ידי העיריה המבקשת לייצג קבוצה שמרבית הנמנים עליה אינם תושבי העיר, תוך הקצאת משאבים רבים לטובת העניין, אינה עולה בקנה אחד עם השימוש הראוי בכספי הציבור".

בהערת אגב מציינת השופטת, כי ביחס לתושבים בשטחה של אותה עיריה, לא קיים קושי ממשי בכך שעיריה תשמש כתובעת ייצוגית בתובענה אשר עניינה נוגע אך ורק לתושבים בתחום שיפוטה.

על פסק דינה של השופטת ארבל חלק השופט אדמונד לוי באומרו כי הרציונל העומד מאחורי רעיון התביעה הייצוגית מתקיים ללא קשר לשאלת מהותו של התובע הייצוגי. עוד הוסיף השופט לוי כי לדעתו "אין כל דבר מגונה בפעולתה של רשות מקומית, אשר אגב השגת התכליות שלשמן היא קיימת, מקדמת גם אינטרסים של גורמים אחרים".

יש לציין כי גם בנוגע לפרשנות הצעת חוק תובענות יצוגיות, אשר נמצא בשלבי גיבוש אחרונים, התגלתה מחלוקת בין השופטים כך שבעוד שהשופטת ארבל טענה כי חוק זה, לכשיתקבל, לא יאפשר לרשות מקומית להגיש תביעה ייצוגית, טוען השופט לוי כי מסקנה זו של השופטת ארבל אינה ברורה מאליה, מכיוון שעל-פי החוק המוצע מוסמכות כל רשויות המדינה להגיש תובענה ייצוגית.

לדעתה של השופטת ארבל הצטרף השופט אליעזר ריבלין.

בית המשפט דוחה את הערעור כנגד דעתו החולקת של השופט לוי.