"מן הרביע השלישי של שנת 2003 ועד הרביע השלישי של שנת 2005 צמח המשק בקצב שנתי של 4.8%", כך ציין היום (ב', 5.12.05) פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, במסגרת נאום שנשא בוועידת ישראל לעסקים של גלובס. פישר סקר את מצב המשק בשנים האחרונות והדגיש בנאומו כי חשוב להמשיך באסטרטגיה המקרו-כלכלית לצורך השגת הצמיחה המתמשכת, במקביל לטיפול בבעיית העוני.
בנאומו סקר הנגיד את נושא העוני על היבטיו השונים, תוך שהוא שם דגש על המדיניות הנכונה לטיפול בו - לטווח הארוך ולטווח הקצר. במסגרת הצעדים הנדרשים בטווח הארוך מנה הנגיד את הפעולות הבאות: המשך האסטרטגיה המקרו-כלכלית להשגת הצמיחה המתמשכת, הגדלת משאבי תקציב החינוך המופנים לריכוזי האוכלוסיה החלשה על-מנת לשפר את יכולתו של דור העתיד לקבל הזדמנות שווה; שיפור מערך ההכשרה המקצועית מצד הממשלה, תוך שימת דגש על כישורים חיוניים; עידוד ההכשרה המקצועית על-ידי הסקטור המעסיק וכן הרחבת התוכניות להשכלה בסיסית של מבוגרים.
במקביל הדגיש הנגיד כי חשוב לקדם צעדי מדיניות המטפלים בבעיית העוני בטווח הקצר. מדיניות כזו צריכה להיות מבוססת על העקרונות של מתן תמריצים לאלה המסוגלים לצאת לעבודה, מתן תמיכה לעובדים העניים (באופן שיעודד אותם להישאר במעגל העבודה) ומתן תמיכה לאלה שאינם מסוגלים לעבוד - למשל, נכים וקשישים.
הנגיד מנה מספר דוגמאות לצעדי מדיניות על-פי עקרונות אלה וביניהם: הנהגת מס הכנסה שלילי, השתתפות הממשלה בעלויות הקשורות ליציאה לעבודה עבור האוכלוסיות החלשות כמו למשל מעונות לילדים, הסעות וכו', וכן בניית תשתית חוקית ופיקוחית שתעודד הסדרים של "משכנתא הפוכה", אשר תאפשר לקשישים להפיק מהדירות שבבעלותם תזרים מזומנים חודשי.
לדעת פישר, לצורך גיבוש מדיניות חברתית נכונה יש לבחון את בעיית העוני ממספר היבטים ולא להתבסס על היבט אחד בלבד. "למשל, אפשר לבחון את העוני גם במונחים אבסולוטיים, באופן שקובע את קו עוני במונחים של רמת הכנסה ריאלית הנחשבת כמינימום הנדרש כדי לקנות סל מוצרים מסוים: מזון, ביגוד, דיור וכו'.
"לדוגמה, אם נגדיר את קו העוני של 1997 כרמת ההכנסה הקובעת את קו העוני האבסולוטי, היינו מקבלים ששיעור העוני, לפי הגדרה זו, כמעט ולא השתנה בין השנים 1997-2004 ואף ירד מעט. זאת לאחר שנרשמה בו ירידה עד 2001 ועלייה מסוימת לאחר מכן", הוסיף פישר.