פיצויים על קעקוע שלא ירד אחרי 3 שנים

בית משפט השלום בתל אביב קיבל (7.12.05) תביעת פיצויים שהגישה לקוחה נגד מנהלת ובעלת מכון הקוסמטיקה "סטודיו לידיה", בטענה כי קעקוע זמני שבוצע בגופה לפני שלוש שנים לא נעלם.

בחודש אפריל 1997 הגיעה הצעירה לסטודיו על-מנת לבצע בגופה קעקוע. לאחר שיחה עם הקוסמטיקאית במקום החליטה הצעירה לקעקע על גופה קעקוע זמני, המחזיק מעמד כשלוש שנים, כך הוסבר לה על-ידי הקוסמטיקאית.

בתביעה שהגישה הצעירה נגד הסטודיו נטען, כי בחלוף שלוש שנים לא נעלם הקעקוע, והחומר לא התפרק כפי שהובטח על-ידי הקוסמטיקאית. באמצע שנת 2003, לאחר שהיה ברור כי הקעקוע לא ייעלם, הוזמנה הצעירה לסטודיו על-מנת להחדיר לגופה חומר להמסת הצבע וקילוף העור. במהלך בדיקה שביצעה הצעירה התברר לה, כי החומר איננו מוכר בשוק הרוקחות ולכן סירבה להצעת הקוסמטיקאית.

לטענת הקוסמטיקאית, היא עובדת עם מחט עדינה שאינה חודרת כמעט לכלי דם ועם חומרים מינרליים, והוסיפה כי מעולם לא הבטיחה לצעירה כי בחלוף שלוש שנים יעלם הקעקוע. עוד טענה כי כמחווה של רצון טוב הסכימה לאור בקשותיה של הצעירה לסייע לה בהסרתו, תוך שהסבירה לה כי יתכן מצב של קילוף בעור ושכמעט ולא תישאר צלקת.

בפסק דינו כותב השופט מנחם קליין, כי הוא שוכנע מעדותה של הצעירה כי היה חשוב לה שהקעקוע שיבוצע על גופה יהיה זמני, וכי במידה והיתה מעוניינת בקעקוע קבוע אזי הייתה משלמת סכום נמוך יותר.

במהלך המשפט נשמעה עדותו של הד"ר לפידות. זה אישר כי החומר בעזרתו הציעה הקוסמטיקאית לבצע את הסרת הקעקוע אינו באישור משרד הבריאות הישראלי, כי החומר גורם לצלקות בעור ואינו מצוי בספרות הרפואית המבוקרת.

השופט קליין מבהיר, כי על הקוסמטיקאית היתה מוטלת החובה להחתים את הצעירה על חוזה לפיו היא מודעת ומסכימה לתהליך אותו עומדת לעבור הן לגבי העובדה כי הקעקוע יוכל להחזיק מעמד מעבר לשלוש שנים.

"בישראל, לא קיימים מוסדות מוסמכים, אשר במסגרתם ניתן לקבל תואר מוכר ע"י משרד הבריאות, המסמיך אדם להיות מקעקע, לאחר שעמד בדרישות שנקבעו לצורך כך. כל אדם, יכול להצטרף למסגרת לימודית בלתי מוכרת זו או אחרת, בין בישראל ובין בחו"ל, המתיימרת להכשירו כמקעקע, ואף יכול אדם לקום ולהכריז על עצמו כמקעקע, ולהזמין את הציבור הרחב לקבל אצלו טיפול, אשר משמעותו השחתת גופו, לפעמים בצורה בלתי חוזרת" - כותב השופט קליין.

עוד קורא השופט קליין לרשויות משרד הבריאות ומשרד המשפטים, להסדיר את התחום בחקיקה כך שתכלול הוראות רישוי, דרישות השכלה וניסיון, הכרה בתארים ובמומחיות, כללי אתיקה והליכות, חובות הסודיות, חובת ביטוח אחריות מקצועית וצורת הפיקוח על קיום ההוראות שבחוק.

בית המשפט מקבל את התביעה במלואה ומורה להעביר את פסק הדין לעיונם של מנכ"ל משרד הבריאות ומשרד המשפטים.