שרון - עשרות שנות פעילות לביטחון ישראל

ראש הממשלה, אריאל שרון, בן ה- 78 אשר אושפז הערב (יום א', 18.12.05) בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים מלווה את מדינת ישראל עוד קודם להקמתה. בפברואר 2001 נבחר לראש הממשלה של מדינת ישראל ומאז הוא מכהן בתפקיד. בשנה האחרונה הוביל את תוכנית ההינתקות מרצועת עזה ומיישובים בצפון השומרון - תוכנית שעוררה מחלוקת גדולה במדינה.

שרון, יליד 1928, בן מושב כפר מלל. בשנת 1942 הצטרף ל"הגנה". עם פרוץ מלחמת העצמאות ב- 1948 היה מפקד מחלקת חי"ר בחטיבת אלכסנדרוני. מאוחר יותר שימש כמפקד פלוגה. במהלך המלחמה נפצע בלטרון בקרב לפתיחת הדרך לירושלים הנצורה. עם סיום המלחמה מונה למפקד סיירת גולני.

בשנים 1951-1952 שירת שרון כקצין מודיעין של פיקוד מרכז ופיקוד צפון. בשנת 1952 היה במקביל סטודנט באוניברסיטה העיברית בירושלים ומפקד גדוד חי"ר במילואים.

בשנת 1953 נקרא חזרה לשרות מלא כדי להקים ולפקד
על יחידה 101 שהוקמה על-מנת להילחם בטרור הפלשתיני הגובר מיהודה ומשומרון שהיו תחת כיבוש ירדני ומרצועת עזה שהיתה תחת כיבוש מצרי, מאז מלחמת העצמאות. יחידה 101 הצליחה תוך פרק זמן קצר לשנות מן היסוד את רמת הלחימה של צה"ל.

בשנת 1954 כאשר יחידה 101 התמזגה עם גדוד הצנחנים 890 שרון התמנה למפקד הגדוד. הגדוד נשא בעיקר הנטל של פעולות התגמול
כנגד בסיסי המחבלים והטרור הפלשתיני והמדינות הערביות המפעילות או מסייעות לטרור זה. במהלך פשיטה על מוצב מצרי ליד דיר-אל-בלח ביולי 1954 נפצע שרון שנית.

במבצע "קדש" שרון מפקד על חטיבת הצנחנים הפותחת במבצע ופועלת עמוק בעורף הצבא המצרי בסיני.

בשנת 1964 התמנה שרון לראש מטה פיקוד צפון ושימש בתפקיד זה בתקופת העימות המתמשך עם הסורים שפעלו להטיית מקורות הירדן. פעולתם העוינת של הסורים נועדה למנוע מישראל את השימוש במרבית מי הירדן. בשנת 1966 התמנה לראש מחלקת ההדרכה במטה הכללי והועלה לדרגת אלוף.

בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, פיקד האלוף שרון על אוגדת
המילואים המשורינת 138 שהבקיעה את מערך הביצורים המצרי העיקרי בסיני, במתחמי אום כתף ואבו-עגילה. לאחר קרבות שריון גדולים במרכז סיני הגיעה האוגדה לגדות תעלת סואץ. קרב ההבקעה המורכב, שנכנס לקלסיקה הצבאית, היה קרב לילה משולב בו השתתפו כוחות שריון, חי"ר, צנחנים במסוקים וכוחות מסייעים.

בשנת 1969 התמנה אריאל שרון לאלוף פיקוד הדרום, שכלל פיקוד
על חזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה עם מצרים. שנה לאחר מכן האלוף שרון יזם פעילות מקורית שהביאה לחיסול הטרור בגזרת הערבה.
ביולי 1973 פרש שרון מצה"ל למשקו בנגב. יזם ופעל להקמת
הליכוד דבר שהביא למהפך הפוליטי ב- 1977.

ב- 6 באוקטובר 1973, 3 חודשים לאחר שחרורו מצה"ל, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, נקרא כאיש מילואים כדי לפקד על אוגדת
מילואים משוריינת 143. לאחר קרבות בלימה קשים, צלחה האוגדה בפיקודו, בקרב לילי משולב, מורכב ואכזרי, בו נפלו מאות מלוחמי האוגדה, את תעלת סואץ. פעולה זו הכריעה את גורל המלחמה והביאה בסופו של דבר להסכם השלום עם מצרים.

בשנת 1974 נבחר לראשונה כחבר כנסת וחבר ועדת החוץ והביטחון. בסוף אותה שנה התפטר מן הכנסת וחזר למשקו כדי שיוכל להמשיך ולהחזיק במינוי שלו כמפקד גייס משוריין במילואים, דבר שהיה מנוע ממנו בהיותו חבר כנסת.

ב- 1975 התמנה כיועץ ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לנושאי
ביטחון. בשנת 1977 התמנה לשר החקלאות בממשלה הראשונה שמרכיב מנחם בגין, לחבר בוועדת השרים לעניני ביטחון וליו"ר ועדת שרים לענייני התיישבות.

בשנים 1977-1981 יזם וביצע תוכנית התישבות מקפת ביהודה, בשומרון, בחבל עזה, מצפים ישובים בגליל, ותוספת ישובים בנגב
וברמת הגולן. במסגרת תוכנית זו (בה המשיך כשר הביטחון, בהקמת מאחזי נח"ל רבים) הוקמו במשך 7 שנים 230 ישובים, מצפים וישובי נח"ל. תוכנית זו שבוצעה, היוותה מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון ובקביעת היעדים האסטרטגיים לאומיים של ישראל. גם כיום מהווה התוכנית, ביהודה ובשומרון, את הבסיס למפת האינטרסים הלאומים החיוניים של ישראל, ואבן פינה במו"מ עם הפלשתינים.

ב- 1981 התמנה לשר הביטחון ושימש כשר הביטחון בעת מלחמת
"שלום הגליל" שהביאה לחיסול תשתיתו של אש"פ בלבנון וגירוש מפקדותיו מבירות. פעל והצליח להביא לחידוש היחסים עם מדינות באפריקה שהיחסים איתן נותקו בעקבות מלחמת יום הכיפורים. ביוזמתו נחתם בנובמבר 1981 מזכר ההבנה הראשון לשת"פ אסטרטגי עם ארה"ב והורחבו קשריה הביטחוניים של ישראל עם מדינות שונות. פעל להעלאת אלפים מיהודי אתיופיה, שהצליחו אחרי תלאות רבות להגיע לסודן.

בשנים 1984-1990 כיהן כשר התעשיה והמסחר בממשלת הליכוד הלאומי והיה חבר בועדת השרים לביטחון.

בשנים 1990-1992 כיהן שרון כשר הבינוי והשיכון, חבר ועדת שרים לביטחון ויו"ר ועדת שרים לעליה וקליטה. עם התפוררותה של בריה"מ והגעת גלי העליה מרוסיה, יזם וביצע בניה רחבת היקף לקליטת העולים בכל רחבי הארץ. בתקופה זו נבנו 144 אלף דירות ושופצו מן היסוד 22 אלף דירות נוספות, זו היתה בניית שיא בתולדותיה של ישראל. פעולתו הביאה לכך שלכל העולים ולאלפי משפחות ישראלית שחיו באוהלים ברחובות הערים ניתנה קורת גג הולמת. במסגרת פעולה זו הקים את "ישובי הכוכבים".

בשנת 1996 התמנה לשר התשתיות הלאומיות וחבר הקבינט המצומצם.
יו"ר ועדת השרים לקידום נושאי הבדואים. מופקד מטעם הממשלה על הקמת מפעלים משותפים עם ירדן, מצרים והפלשתינים. פעיל בתהליך המדיני עם הרשות הפלשתינית.

בשנת 1998 התמנה אריאל שרון לשר החוץ והאחראי על ניהול השיחות להסדר הקבע עם הרשות הפלשתינים. במקביל, המשיך לכהן גם כשר התשתיות הלאומיות. מיד עם מינויו יצא השר שרון יחד עם ראש הממשלה נתניהו בראש משלחת ישראל לשיחות על הסדר הביניים עם הפלשתינים באחוזת וואי. במסגרת זו השפיע רבות על ניהול מו"מ והיה ממתכנני ומעצבי מסגרת ההסכם ותכניו תוך קביעת
עקרון ההדדיות למילוי ההתחיבות של הפלשתינים בישומו של ההסכם, שנחתם בוושינגטון בסוף אוקטובר 1998.

בתקופת כהונתו כשר החוץ, פעל נמרצות בערוצים שונים, דרך פגישות עם ראשי הממשל בארה"ב, ראשי האיחוד האירופאי, מנהיגי פלשתינים ואישי ממשל מהעולם הערבי לקידום תהליך השלום.

במאי 1999 בעקבות חילופי השלטון ובחירתו של אהוד ברק לראש
הממשלה, שרון מונה לשמש כיו"ר זמני של התנועה כדי ללכד ולשקם את הליכוד ולהכינו לניצחון בבחירות הבאות.

בספטמבר 1999 נבחר כיו"ר הליכוד. ובפברואר 2001 מונה לראש הממשלה.