שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עמירם בנימיני, דחה (20.12.05) את בקשתה של המדינה לדחות על הסף את תביעת הפיצויים שהגיש מוסטפא דיראני כנגד המדינה, בגין החזקתו במעצר מנהלי משנת 1994 ועד חודש ינואר 2004.
כזכור, בתחילת שנת 1994 חטפו חיילי סיירת מטכ"ל את מוסטפא דיראני במטרה לעשות בו ובשייח' כרים עובייד, שנחטף לישראל עוד בשנת 1984, עצור כ"קלפי מיקוח", בתקווה כי ימסרו מידע בנוגע לגורלו של הנווט השבוי רון ארד, אשר נשבה בשנת 1986 בידי אירגון אמל.
בחודש אפריל 2000 קבע בג"צ כי לא ניתן להחזיק אדם במעצר מינהלי במטרה כי ישמש כ"קלף מיקוח" במשא-ומתן לשחרורם של שבויים או נעדרים. בעקבות הפסיקה נחקק חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 אשר איפשר לרמטכ"ל להוציא צו כליאה ללוחמים בלתי חוקיים, כפי שהוגדרו עובייד ודיראני.
השניים הוחזקו במעצר מנהלי עד חודש ינואר 2004, אז שוחררו ללבנון, זאת במסגרת עסקת השבויים בה הוחזרו האזרח אלחנן טננבאום וגופותיהם של שלושת החיילים החטופים בני אברהם, עומר סוואד ועדי אביטן.
בתביעה נזיקית שהגש דיראני לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען כי על המדינה לפצותו בסכום כולל של 6 מיליון ש"ח בגין נזקי גוף שנגרמו לו וכתוצאה מסדרות העינויים, מעשי הסדום והאונס שעבר, לטענתו, כמהלך שהותו במעצר ובמהלך החקירות שעבר.
המדינה ביקשה לדחות את התביעה על הסף בטענה כי מששב דיראני ללבנון אין לו כל זכות לפנות לערכאות השיפוטיות בישראל.
בהחלטתו דוחה השופט בנימיני את טענת המדינה וקובע כי אין כל מניעה מתושב של מדינת אוייב להגיש תביעה נזיקית בבית משפט ישראלי אך ציין והדגיש כי גם אם יינתן פסק דין לטובת של דיראני לא תהיה כל דרך מעשית להעביר אליו את כספי הפיצויים.