הקץ לחגיגה. תיקון החוק החדש שהתקבל בכנסת (ד', 21.12.05), ביומה האחרון בטרם יצאה לפגרת הבחירות, עשוי לחולל תמורות חשובות בניהול עמותות בישראל. התיקון, אותו יזמה והובילה חברת הכנסת לאה נס (הליכוד), קובע כי עמותות אשר ממומנות מתרומות או מהקצבות מגופים ממשלתיים או עירוניים יחויבו מעתה לפרסם לידיעת כלל הציבור את התשלומים - כגון שכר וכיוצא בזה - אשר שולמו לבעלי תפקידים בעמותה. בכך מקביל המחוקק את חובת מסירת המידע, וזאת בדומה לחובת הפרסום החלה על חברות ציבוריות הרשומות למסחר בבורסה.
חובת הפרסום לפחות בשני עיתונים יומיים נפוצים בישראל בעברית ובאתר משרד המשפטים למשך שנה תהיה רק בהתקיים שני תנאים: הראשון - לעמותה הכנסות מהקצבות ותמיכות של גופים ממשלתיים או עירוניים או הכנסות מתרומות. והשני - אם באותה שנה התחייבה העמותה לשלם או שילמה בפועל לאחד או יותר מחמשת בעלי השכר הגבוה בעמותה כספים בסכום העולה על-פי 24 מהשכר החודשי הממוצע במשק, כפי שהתפרסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לתיקון הצעת החוק שהוגש למליאה הצטרפו גם חברי הכנסת יולי-יואל אדלשטיין וחיים כץ מהליכוד, רוני בריזון ורשף חן משינוי וכן חבר הכנסת עמרי שרון מקדימה.
אזרחים נמנעו מלתרום לעמותות הגונות
התיקון החדש עבר בקריאה שנייה ושלישית והתקבל על-ידי 14 חברי כנסת שתמכו בחוק וללא מתנגדים או נמנעים. התיקון החדש ייכנס לתוקף בתום שנה מיום פירסומו, על-מנת לאפשר את היערכות רשם הפטנטים לפרסום באינטרנט.
בהיותו מגן על האינטרס הציבורי, מתייחס התיקון אך ורק לעמותות הממומנות מכספי הציבור. גילגולו של התיקון לחוק החל בעקבות פרסומים בתקשורת לפיהם ראשי עמותות הפגינו חוצפה, ונטלו לעצמם משכורות חודשיות מנופחות בסך עשרות אלפי שקלים, כאשר בה-בעת פנו לציבור בבקשות לקבלת תרומות עבור נזקקים.
מצב בלתי נסבל זה גרם לאזרחים רבים להימנע מלתרום לעמותות כולן באופן גורף, מבלי להבדיל בין עמותה הפועלת בדרך ישרה לעמותה המתנהלת בדרך עקלקלה. מכורח המציאות נוצר מצב בו עמותות אשר מקדישות את מירב משאביהן למטרות לשמן הוקמו ולא להטבות שכר לבכיריהן נפגעו מחוסר האמון שרחש כלפיהן הציבור.
אין פגיעה בפרטיות מקבלי השכר
עד לקבלת התיקון לחוק, חויבו עמותות להעביר לרשם העמותות, במסגרת הדוח הכספי השנתי, את פירוט התשלומים ששילמו או התחייבו לשלם לחמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה. אולם לרוב, היה מדובר באות מתה בדוח הכספי, היות שלרשם העמותות לא היו משאבים לנהל מעקב ולפרסם ביוזמתו את הסכומים, המשולמים למקבלי השכר החריג והמופקע.
מאחר שהדוחות הכספיים שהגישה כל עמותה היו גלויים לעין כל, התיקון שהתקבל בכנסת אינו מצמצם את הזכות לפרטיות של מקבלי השכר בעמותות. הרציונל שבבסיס הצעת החוק אינו מחייב את פרסום השמות, שכן המטרה היא שקיפות בנוגע לאחוז מכספי העמותה שמוקצה למשכורות ולסכומם, ולא כדי לזהות את מקבלי השכר.
"מטרת החוק היתה להביא לשקיפות בתחום הזה", אמרה חה"כ לאה נס במליאה לאחר קבלת החוק. "היום אנשים שרוצים לתרום לעמותות מגלים שרוב הכסף הולך לפקידים ולמנהלי העמותות, ולא לצרכים שלשמם הוקמה העמותה. ברגע שהציבור יידע בדיוק את הסכומים שמקבלים מנהלי העמותה, נגיע לכך שישנן עמותות רבות שעושות את עבודתן נאמנה ולהן צריך לתרום, והתרומות יגיעו ליעדן".
