דוח העוני שמפרסם המוסד לביטוח לאומי (ב', 23.1.06), אינו מפתיע, לצערנו. על-פי הדוח החצי שנתי של 2005, עמד מספר המשפחות העניות בישראל על כ-403 אלף. במשפחות העניות חיו כ- 1.58 מיליון נפשות וכ-738 אלף ילדים חיו בתקופה זו מתחת לקו העוני, כל זאת בשעה שבשנים 2004-2005 עלתה רמת החיים הכללית במונחי הכנסה פנויה לנפש ב-1.4%, ריאלית.

[ראו התגובות במערכת הפוליטית]

ההכנסה הפנויה של העשירון העליון עלתה ב-2.8%, לעומת כ-1% במרבית העשירונים (הכנסת העשירונים השני והשלישי לא גדלה כלל). הגידול בהכנסת העשירון העליון נבע בעיקר מהרפורמה במס הכנסה.

חלקו של העשירון העליון בסך ההכנסה הפנויה המשיך לעלות והגיע ל-27% (לעומת 26.6% ב-2004), וזאת על חשבון ירידת חלקם של שאר העשירונים. היחס בין חלקו של החמישון העליון בסך ההכנסה לבין חלקו של החמישון התחתון המשיך ועלה עד ל-8.1 (לעומת 7.9 ב-2004 ו-7.0 ב-2002).

המשפחות העניות העובדות מהוות ב-2005 41.5% מכלל המשפחות העניות (לעומת 40.3% ב-2004). לכ-60% מהשכירים החיים במשפחות העניות שכר הנמוך משכר המינימום, ויתרתם משתכרים עד לשכר הממוצע. 58% מהשכירים העניים עובדים במשרה מלאה.

נזכיר, כי בדוח העוני לשנת 2004 נחשף, כי בישראל חיו בתחילת 2005 יותר מ-1.53 מיליון עניים, מתוכם 714 אלף ילדים שחיו מתחת לקו העוני.

עוד נזכיר, כי בדוח שפורסם לפני 7 חודשים, השתכרו 700 אלף שכירים במשכורת חודשית של פחות מ-2,000 ש"ח ברוטו, לעומת משכורות של מאות אלפי שקלים לבעלי עניין בחברות ציבוריות ובעלים של חברות פרטיות מהעשירון העליון והשני.

השינויים בתחולת העוני לפי ההכנסה הפנויה במספר קבוצות אוכלוסיה נבחרות הם: בקרב משפחות עם ילדים: עלייה מ-24.5% ל- 25.1%. בקרב משפחות גדולות: עלייה מ-54.7% ל-57.0%. בקרב משפחות שכירים: עלייה מ-10.8% ל-11.4%. בקרב משפחות קשישים: ירידה מ-25.1% ל-24.5%. בקרב משפחות חד-הוריות: ירידה מ-31.4% ל-29.2%.

על-פי הדוח, ב-2004/5 נמשכה המגמה של התרחבות ממדי העוני והעמקת הפערים בהכנסה הפנויה, אם כי הסתמנה האטה לעומת ההתפתחויות שהתרחשו בשנים 2003 ו-2004. גם הפעם בלט יותר הגידול בשיעור העוני בקרב נפשות וילדים, מאשר בקרב משפחות.

ב-2004/5 נותר בעינו השיעור הגבוה של המשפחות העניות בישראל: שיעור המשפחות שהכנסתן הפנויה נפלה מקו העוני עלה מ-20.3% ל-20.5%. עלייה קלה זו משקפת יציבות יחסית. גם פער העוני בממוצע למשפחה נותר ברמתו הגבוהה: 33.3% מקו העוני.

עלייה בשיעור הילדים העניים היתה משמעותית יותר; תחולת העוני בקרב ילדים עלתה מ-33.2% ב-2004 ל-34.1% ב-2004/5. מאז 1998 עלתה תחולת העוני בקרב ילדים בכ-50%.

המוסד לביטוח לאומי מציג לראשונה מתכונת ניסיונית של פרסום דוח עוני פעמיים בשנה. הדוח האחרון שפורסם באוגוסט 2005 הציג את ממדי העוני וחלוקת ההכנסות לשנת 2004, ואילו הדוח הנוכחי מציג ממצאים המתבססים על נתוני הכנסות המתייחסים לתקופה הכוללת את המחצית השנייה של 2004 והמחצית הראשונה של 2005 (יולי 2004–יוני 2005).

לחקירת העוני וחלוקת ההכנסות לתקופה יולי 2004–יוני 2005 לא נערך סקר מיוחד עם מסגרת דגימה משלו, אלא נבנה בסיס נתונים המורכב משני חלקים: נתוני המחצית השנייה של 2004 נלקחו מסקר הכנסות 2004, ואילו נתוני המחצית הראשונה של 2005 מסקר הכנסות 2005 (שעריכתו לא הושלמה עדיין).

על-פי הדוח המתפרסם היום, שיעור המשפחות העניות לפי ההכנסה הכלכלית נותר יציב. יציבות זו מוסברת בשיפור מצב התעסוקה שבלט יותר בקרב החוליות החלשות של שוק העבודה. השיפור בתעסוקה ניכר בעיקר בענפי המסחר והשירותים ובקרב בעלי השכלה נמוכה, אם כי ענפים אלו שילמו שכר נמוך יותר ב-2004/5 מאשר ב-2004.

העלייה הקלה בשיעור המשפחות העניות איפיינה את מרבית הקבוצות, לרבות משפחות השכירים. לעומת זאת, תחולת העוני בקרב קשישים ירדה במעט.

במוסד לביטוח לאומי כותבים, כי ההתמתנות שהסתמנה במגמת התרחבות של ממדי העוני לפי ההכנסה הפנויה נזקפת לזכות היציבות בתחולת העוני לפי ההכנסה הכלכלית, שכן גם ב-2004/5 פחתה התרומה של תשלומי ההעברה לצמצום העוני. הימשכות הפיחות בתרומת תשלומי ההעברה בולטת בקרב ילדים: רק 17% מהילדים העניים חולצו מעוני הודות לתשלומי העברה. זאת לעומת 19% ב-2004 ו-25% ב-2003.

"השחיקה במרבית הקצבאות שהמוסד לביטוח לאומי משלם, ובמיוחד בקצבות הילדים", כותבים במוסד לביטוח לאומי, "וההפחתה הנוספת במס הכנסה – שממנה נהנו יותר בעלי ההכנסה הגבוהה, הובילו לפיחות נוסף בתרומה של תשלומי ההעברה והמיסים הישירים לצמצום אי השוויון בחלוקת ההכנסה הכלכלית. תרומה זו פחתה עד ל-26.6% ב-2004/5 (לעומת 31.5% ב-2002)".

בביטוח הלאומי מציגים היום צפי לסיכום שנת 2005 כולה.