הוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה הגישה (24.1.06) את המלצותיה לשרת המשפטים, ציפי לבני. במרכז הדוח עומדת המסקנה, כי אין מקום לשנות את המעמד הקיים של בתי הדין בישראל כיחידה נפרדת מבתי המשפט הרגילים.

הוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה בישראל מונתה בחודש נובמבר 2002. בראשה עמד השופט (בדימ.) יצחק זמיר וחברים בה השופט (בדימ.) יצחק אליאסוף, עו"ד ארנה לין, עו"ד יהושע שופמן והפרופ' יוסף תמיר.

במסגרת תפקידה הוסמכה הוועדה לבדוק את המבנה והתפקוד של מערכת בתי הדין לעבודה, ובכלל זה שאלות הנוגעות למעמד, סמכות והרכב של בית הדין לעבודה, לרבות הצעות לשילוב מערכת בתי הדין לעבודה במערכת המשפט הכללית.

בעבודתה נגעה הוועדה ברוב הסוגיות הנוגעות לבתי הדין, אלא שיותר מכל נראה כי ביקשה להסדיר, אחת ולתמיד, את נושא נציגי הציבור בבתי הדין ואף להוביל למהלך של צמצום כוחם, עד כדי ביטולה של הנציגות, אם לא בכוח אזי בפועל.

להלן מסקנות הוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה בישראל:

שילוב בתי המשפט

אחת השאלות המרכזיות שעמדו לפתחה של הוועדה היא, האם נכון להמשיך ולהפעיל את בתי הדין לעבודה במתכונת הנוכחית, או לאחד אותם עם בתי המשפט הרגילים.

לדברי הוועדה, בשנים האחרונות הועלו טענות על כך שבתי הדין לעבודה, ובמיוחד בית הדין הארצי, מקיימים מידה יחסית של עצמאות כלפי בית המשפט העליון, זאת על-אף היותם כפופים לביקורת שיפוטית של בג"צ.

לאור הביקורת הציע משרד האוצר לבטל את הקיום הנפרד של בתי הדין לעבודה ולשלב אותם בתוך בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים כערכאת ערעור, אלא שהצעה זו נדחתה ובמקומה הוחלט כי הוועדה תדון בעניין.

את העמדה בעלת המשקל הרב ביותר כנגד השילוב הביע באזני הוועדה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ואיתו יחד גם נשיא בית הדין הארצי לעבודה והשופטים הראשיים של בתי הדין האזוריים לעבודה, הנהלת בתי המשפט, לשכת עורכי הדין, מרכז השלטון המקומי והאגודה לזכויות האזרח.

על-פי עמדת הוועדה, אין הצדקה לביטול או לשינוי המבנה הקיים של מערכת בתי הדין לעבודה (חמישה בתי דין אזוריים ובית דין ארצי), והקמה של חלקות לענייני עבודה וביטחון סוציאלי בבתי המשפט, במקום בית הדין. יחד עם זאת מציינת הוועדה, כי מבחינה עקרונית ראוי ורצוי לשלב את בתי הדין במערכת הארגונית של בתי המשפט הכלליים.

המערכת הארגונית

חברי הוועדה מציינים לחיוב את המדיניות, לפיה מבני בתי המשפט החדשים משלבים את בתי הדין לעבודה יחד עם בתי המשפט הכלליים. יחד עם זאת מציינת הוועדה כי "קירבה" זו לא באה לידי ביטוי בחוק.

לדברי הוועדה, עד היום אין כל חוק שמקנה למנהל בתי המשפט סמכות לגבי סדרי המינהל של בית הדין לעבודה, כפי שהדבר מוסדר לגבי בתי המשפט הכללים בסעיף 82 לחוק בתי המשפט. לאור זאת ממליצה הוועדה להוסיף לחוק בית הדין לעבודה סעיף המקנה למנהל בתי המשפט באופן רשמי את הסמכויות שהוא מפעיל באופן שנים באופן מעשי.

עוד מציינת הוועדה, כי בישראל מוקנית סמכות רחבה לשר התמ"ת, בהתנהלות בית הדין לעבודה. על-אף עמדת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לפיה יש לשמר את המצב הקיים, גורסת הוועדה כי "אין יותר צורך כיום במעורבות של שר התעשיה המסחר והתעסוקה בענייני בית הדין לעבודה. מעורבות זאת עלולה אף לפגום בתדמית של בית הדין לעבודה כבית משפט. זאת ועוד. גם מבחינה מינהלית רצוי להימנע, בהקשר הנדון כמו בהקשרים אחרים, מהפקדת סמכות בידי גוף המורכב משני שרים, שכן הצורך בתיאום בין השרים עלול להכביד על הניהול התקין".

אי לכך ממליצה הוועדה לבטל את כל הסמכויות המוקנות כיום בחוק בית הדין לעבודה לשר התמ"ת, לבטל את חברותו בוועדה לבחירת שופטים, לצורך המינוי של שופטים לבית הדין לעבודה, אך לאפשר מעורבות מוגבלת בהליך המינוי של נציגי ציבור לבית הדין לעבודה.

עוד ממליצה הוועדה כי כל נושא הטיפול החקיקתי בהוראות חוק בתי הדין לעבודה יועברו מידי וועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת לידי הוועדה לחוק, חוקה ומשפט.

סמכויות בית הדין

על-פי הצעת הוועדה, תתאפשר לנשיא בית הדין לקבוע כי סכסוך הנובע מהסכם קיבוצי יוכל לידון בפני בית הדין הארצי לעבודה כערכאה ראשונה ולא בפני בין הדין האזורי. לדברי הוועדה, תיקון זה נועד על-מנת לאפשר קיצור משך ההתדיינות בסכסוך כזה.

עוד מציעה הוועדה להעביר את הסמכות לדון בערעורים על החלטות של בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות מבית המשפט העליון אל בית הדין הארצי לעבודה.

השופטים

ראשית מציעה הוועדה לשנות את הכינויים של השופטים הנהוגים בבית הדין לעבודה מ"שופט ראשי" ו"סגן לשופט ראשי" ל"נשיא" ו"סגן נשיא", כפי שנהוג בבתי המשפט הכלליים.

נכון להיום, לפי חוק בית הדין לעבודה, המינויים של שופט ראשי וסגן לשופט ראשי בבתי הדין אינם מוגבלים בזמן. הוועדה מציעה כי שופט ראשי וסגן לשופט ראשי ימונו, כפי שמקובל לגבי נשיא/סגן בית משפט שלום בית משפט המחוזי, לתקופה של ארבע שנים, עם אפשרות להאריך את המינוי לתקופה של ארבע שנים נוספות.

עוד מציעה הוועדה, כי שכפי שניתן למנות שופט של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי לכהונה במשך תקופה מסוימת כשופט של בית הדין לעבודה, כך ניתן יהיה גם למנות שופט של בית הדין לעבודה לכהונה במשך תקופה מסוימת כשופט של בית משפט כללי.

הצעה נוספת של הוועדה כי נשיא בית הדין הארצי לעבודה יהיה מוסמך לקבוע שבית הדין הארצי ידון בעניין מסוים בהרכב מורחב וכי סמכות הערעור על החלטה בבקשה לפסול שופט, רַשם או נציג ציבור בבית הדין לעבודה, אשר כיום נדונה בפני נשיא בית הדין הארצי לעבודה תוקנה לנשיא בית המשפט העליון, המוסמך כיום לדון בערעור על החלטה בבקשה לפסול שופט של בית המשפט הכללי.

לבסוף מצהירה הוועדה כי היא תומכת בהצעת חוק שעברה השבוע בוועדת חוק, חוקה משפט, לפיה יתאפשר מינוי שופט שיצא לקיצבה, לרבות שופט של בית הדין לעבודה, לכהונה כשופט עמית.

נציגי ציבור

לדברי הוועדה, אין זה ראוי לבטל את שיתופם של נציגי הציבור בהרכב בית הדין מכיוון שהיתרונות הנובעים משיתוף נציגי ציבור עולים על החסרונות הכרוכים בו אך מציעה מספר שינויים בהסדרים הקיימים.

הוועדה מציעה כי יש להפחית את מספר החברים בהרכבים אשר דנים בסכסוכים הנובעים מהסכמים קיבוציים משבעה (שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים) לחמישה (שלושה שופטים ושני נציגי ציבור). בכך למעשה מבקשת הוועדה לצמצם את כוחם של נציגי הציבור בהרכבים הדנים בסכסוכים מסוג זה.

עוד סבורה הוועדה שיש להרחיב את העניינים בהם ניתן לאפשר דיון בפני דן יחיד (שופט או רשם), ללא נציגי ציבור. בפועל מציעה הוועדה כי בכל העניינים, למעט בנושא של סכסוכים קיבוציים וסכסוכים ארגוניים, יתאפשר דיון ללא נציגי ציבור. כמו כן מציעה הוועדה לאפשר דיון ללא נציגי ציבור כאשר שני הצדדים מסכימים לכך בכתב.

הצעות נוספות בנוגע לנציגי הציבור שמציעה הוועדה הן:

- בעניינים שונים הנוגעים לניהול המשפט יהיה השופט מוסמך להחליט לבדו, ללא נציגי הציבור.

- מינוי נציגי הציבור בדרך שונה מזו הנהוגה היום לפיה הנציגים ימונו על-ידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם ועדה מיוחדת שתוקם לצורך ותורכב מחמישה חברים: בראש הוועדה יעמוד שופט מכהן או שופט בדימוס של בית הדין לעבודה, נציג שר המשפטים, נציג שר התעשיה המסחר והתעסוקה, נציג של ארגון העובדים הגדול ביותר ונציג של ארגון המעבידים הגדול ביותר.

- הליך המינוי יהיה פומבי ויכלול, בין היתר, שאלון ובו שאלות בדבר זיקה (אישית, עסקית או פוליטית) של המועמד לאחד השרים.

- נציג ציבור יוכל להגיש את מועמדותו אם טרם מלאו לו 73 שנים וא יוכל לכהן מעבר לגיל 75. הנציג ימונה לתקופה של 3 שנים, עם אפשרות להאריכה פעמיים (ובסך-הכל - 9 שנות כהונה מקסימליות).

-הוועדה מציעה לחייב את נציגי הציבור בהשתתפות בקורס הכנה מיוחד לנציגי ציבור בבית הדין לעבודה.

לבסוף ממליצה הוועדה להסמיך את נשיא בית הדין הארצי לעבודה לגבש כללי אתיקה שיחולו על נציגי הציבור וכי שר המשפטים יוסמך להשעות נציג ציבור, או להעביר נציג ציבור מתפקידו, בשל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, על יסוד המלצה שתתקבל על-ידי הוועדה לנציגי ציבור.

פישור וגישור

הוועדה ממליצה על הקמת מנגנון שיעסוק בתיווך, פישור ובוררות בסכסוכי עבודה ולחדש את הפניה להליך הגישור אשר צומצמו לאחרונה מטעמי תקציב.

ביקורת שיפוטית על בית הדין לעבודה

בפני הוועדה הועלתה הצעה להעביר את מוסד הביקורת השיפוטית על בית הדין הארצי לעבודה מידי בג"צ אל בית המשפט העליון. לאור הדעות החלוקות החליטה הוועדה להימנע מהמלצה בסוגיה.

יעילות התפקוד

הוועדה מציינת כי על אף שהנתונים שהוצגו בפניה לא היו מספיקים, ניתן להתרשם כי "אין ליקויים קשים או בעיה קשה בתפקוד של בית הדין לעבודה, וכי לאחרונה חל שיפור ניכר בתפקוד של בית הדין. כדי לגבש עמדה בשאלת היעילות של בית הדין לעבודה מן הראוי להמתין לסיום מחקר הנערך עכשיו מטעם הנהלת בתי המשפט בדבר העומס המוטל על בתי המשפט השונים. בינתיים ראוי שבית הדין לעבודה וכן גם הנהלת בתי המשפט יבחנו הצעות שונות שהועלו בפני הוועדה על-ידי לשכת עורכי הדין לשיפור התפקוד של בית הדין לעבודה".

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק והנשיא אדלר מסרו בתגובה:
"אנו מברכים את חברי הוועדה ואת העומד בראשה – פרופ' י' זמיר – על עבודתם המקיפה, היסודית והמצויינת. המלצותיה של הוועדה מקובלות עלינו בעיקרן.

כמו הוועדה, גם אנו סבורים – וכך גם העדנו בפני הוועדה – כי אין לבטל את מעמדם המיוחד של בתי הדין לעבודה. עם זאת, סבורים אנו כי אפשר וראוי לצמצם הבדלים קיימים בין בתי המשפט הכלליים ובתי הדין לעבודה, וזאת כדי לשפר את התיפקוד של בתי הדין לעבודה. דוח הוועדה כולל רשימה ארוכה של המלצות, אשר יבחנו על ידינו אחת לאחת, מתוך רצון להסיק את המסקנות המתבקשות".