"אנחנו ב-7 השנים הטובות ולא יודעים עד מתי", כך אמר היום (ד', 24.1.06) נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר בהופעתו בכנס הרצליה.
לדבריו, השנה, ובמיוחד היום לאחר פרסום דוח העוני, עוסק השיח הציבורי בנושא הכלכלה. "בקרוב נלך לבחור ממשלה חדשה שתצטרך להחליט על סדר היום הכלכלי של המשק לשנים הבאות. אם מצב המקרו המשופר יימשך לאחר כינון הממשלה החדשה, וזו הנחה סבירה, התמ"ג ב-2006 יצמח ב-4.3%. במילים אחרות, גם השנה נראה קצבי צמיחה גבוהים יחסית. עם זאת, אני מציין בכל הזדמנות שהאסטרטגיה הכלכלית הנוכחית צרכיה להמשך, כי בלעדיה לא נוכל לייצר צמיחה ארוכת טווח". נזכיר, כי בדצמבר התיג פישר תחזית אופטימית קצת פחות לצמיחה של 4% במשק בשנה הקרובה.
"התמונה שמצייר הלמ"ס על-פי אומדניו לשנה שעברה, היא שהמשק צמח, תוך דגש לתוצר העסקי שצמח ב-6.6% וזה די מרשים, לצד גידול בייצוא וההשקעות המקומיות. בנוסף, הצמיחה לוותה בשיפור בתעסוקה - במיוחד בסקטור העסקי - וזו תמונה טובה מאוד", אמר פישר.
"בנק ישראל תורם חלקו לצמיחה בעיקר על-ידי מדיניות ריבית שתשמור על רמת המחירים ותשמור על השיפור", הוסיף ואמר פרופ' פישר, "האסטרטגיה הממשלתית איננה היחידה שתמכה בצמיחה. מדובר גם בכלכלה העולמית ובמצב הביטחוני. חשוב להבין שהמשך הצמיחה הצפויה בעולם ב-4%, ישפיע גם על הצמיחה שלנו. צריך לשים לב להמשך עליית מחירי הנפט והריבית בעולם, שינויים בגרעון של ארה"ב ואפשרות מסוכנת של צמיחה נמוכה בארה"ב ממה שצפוי כיום".
נגיד בנק ישראל אמר עוד, כי "ברור שרגיעה ביטחונית והצפי לשלום מהווים גורם חשוב לכלכלה הישראלית - בתיירות וחשוב יותר, ברצון המשקיעים המקומיים והזרים להשקיע במשק הישראלי".
בצפי שלו לשנה הקרובה, אומר פישר: "השמירה על גידול התוצר והגברת התחרות, בעיקר בשווקים הפיננסיים, לצד המדיניות החברתית, הצמיחה, החינוך והבריאות, הם הנושאים החשובים לטיפול בשנה הקרובה. צריך להביא לירידה מתמשכת במשקל הממשלה במשק הישראלי.
"יש כמהסיבות לדאגה בעניין זה. האחת מהן היא נטל תשלומי הריבית והחוב לתוצר. הנטל קרוב מאוד ל-100% והריבית הממוצעת שמשלמת הממשלה גבוהה, מדובר ב-6% מהתמ"ג. זו ההוצאה הגדולה ביותר אחרי תקציב הביטחון. בסך-הכל מדובר בסכום ענק של כ-33 מיליארד ש"ח לשנה. אם היינו מגיעים ל-50%, תשלומי הריבית היו יורדים ל-3% כלומר, 17 מיליארד שקל שהיו מתפנים למשק", אמר הנגיד.
לדבריו, "מדובר ברגישות מזעזועים כמו שינוי בריבית בעולם - בעיקר לטווח הבינוני-ארוך וזה משפיע על דירוג האשראי של ישראל. הורדת הנטל תאפשר לממשלה לנהל מדיניות שבזמן מיתון, תוכל הממשלה להוריד מיסים ולהגדיל הוצאות". הוא מזכיר, כי כך עשתה ארה"ב ב-2002 ולא הצליחו לעשות אז גרמניה, צרפת וישראל" (שנקלעו לתקופת שפל כלכלי - ש.פ.).
פישר מסביר, "אני לא מתאר כאן אפשרות תיאורטית, אלא את מצב ישראל ב-2003, אז ביצעה ישראל מדיניות שהצילה את המשק, אך עלתה הרבה כסף לציבור".
פישר אומר היום עוד, כי "חשוב שהגרעון יהיה נמוך. ב-2005 ירד נטל החוב אך הוא גבוה עדיין לעומת 40-60 אחוז במדינות ה-OECD. ואנחנו צריכים להתמיד בעניין זה".
בנושא התחרות בשווקים הפיננסים אמר פישר: "הרפורמה בשוק ההון איננה סוף הסיפור. ישנם נושאים כמו איגו"ח, עסקות RECALL ועוד, שנדרשים לשוק. אנחנו בתהליך חקיקה ארוך שלא הסתיים. יש חוק למשל, של איגו"ח משכנתאות. חשוב שהממשלה תפעל לקדם חקיקה בתחומים אלה. אלה חשובים להסרת חסמים בפני פיתוח שוק ההון".
אחת המטרות החשובות של בנק ישראל, אומר פישר, "היא הגברת התחרות בשוק הבנקאי. מדובר כיום במצב שאיננו משביע רצון. רצוי שיהיה יותר תחרות: במיזוגים ובמכירת בנקים לגופים זרים".
