בית משפט השלום בבאר-שבע קיבל בשבוע שעבר, על דרך של פשרה ובהסכמת הצדדים, את תביעת הדיבה של מרינה סיזמין כנגד עיריית ב"ש, אשר הוגשה לאחר שהאחרונה האשימה את התובעת, בטעות, כי היא משמשת כנערת ליווי, ובשל כך שללה ממנה את הנחת הארנונה המגיעה לה בתוקף היותה עולה חדשה.
סיזמין טענה בכתב תביעתה, כי ביקשה הנחה אצל העיריה בתשלומי הארנונה שלה, מתוקף היותה סטודנטית ועולה חדשה מאוקריאנה.
בהתאם למעמדה זה נתקבלה ההנחה שנתבקשה, אולם בשלב מאוחר יותר, קיבלה הודעה בכתב בה נתבקשה לשלם את סך החוב המלא. סיזמין ביקשה בתגובה ממכר שלה שיצור קשר עם העיריה, ולאחר שנוצר הקשר נטען, כי היא אינה זכאית להנחה משום שהיא עובדת כנערת ליווי.
לטענת סיזמין, נגרמו לה נזקים אדירים, הן נפשיים והן לשמה הטוב, ולדבריה "נפגעה עד לעמקי נשמתה", וכי עקב ההשפלה והביזיון שהיו מנת חלקה, איבדה כל רצון וטעם להישאר בארץ, ורק בזכות שכנועים של חברתה הטובה בחרה בסופו של דבר להישאר.
לאור האמור לעיל, הגישה הסטודנטית כנגד העיריה תביעה כספית בעילה של לשון הרע, על סך של 150 אלף ש"ח.
תוך כדי הדיונים בתיק, הסתבר לבית המשפט, כי אין מחלוקת בין הצדדים שהעיריה קיבלה את המידע המוטעה מחוקר פרטי, אשר נתבקש לינתן דוח לבדיקת זכאות ההנחה לתובעת. החוקר הפרטי אכן ביקר במקום, ונתן דוח לעיריה בו נרשם, בין היתר, כי "נודע שהדירה מושכרת ומוחזקת על-ידי בחור אשר משכן במקום נערות לווי".
לאחר שנתבררה הטעות, התנצלה העיריה בפניה של התובעת.
כאמור לעיל, בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן פסק-הדין בעניין על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. הצדדים אף הסכימו שהסכום שיפסק לתובעת לא יעלה על סך של 42,500 שקלים בתוספת הוצאות אגרה ושכ"ט עו"ד.
לאחר שבחן את טענות הצדדים ואת הראיות שהוצגו בפניו - בשים לב לרמת הפירוט והביסוס של גרסאותיהם, נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע, ובתוצאה שנגרמה מהמידע שנתקבל בעניינה של התובעת, בחר שופט בית משפט השלום, עידו רוזין, לחייב את עיריית באר-שבע לשלם לתובעת סך של 25 אלף שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
בנוסף, נקבע, תשלם העיריה לסיזמין גם סכום נוסף של 5,000 שקלים, על חשבון הוצאותיה של התובעת בגין אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד.
לבסוף, מצא בית המשפט לנכון, בעניין הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת כנגד החוקר הפרטי, לחייב את החוקר לשפות את העיריה במחצית החיובים הכספיים שהוטלו עליה, היינו עד לסך של 15 אלף שקלים.
השופט רוזין אף ציין את הערכתו לעורכי הדין של הצדדים השונים, על שהשכילו להגיע להסכמה דיונית, לפיה התובענה תתברר על דרך הפשרה לפי חוק בתי-המשפט, "בדרך יעילה ומהירה ובאווירה חברית ועניינית".
