"אני אינני אנטי דתי. סבא שלי היה רב. אדם שגדל באווירה כזאת, לא יכול להיות אנטי דתי. גם החרדים, כמיעוט, צריכים לדעת שאם יש מוסד שיגן עליהם זה בית המשפט. תפקיד בית המשפט הוא להגן על זכויות מיעוטים". את הדברים אמר (שישי, 28.1.06) נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, באוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' ברק השתתף (יום שישי), יחד עם נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קוה, בסדרת המפגשים "אקדמיה בשישי" אותה יזם פרופ' קוה. המפגש הראשון נערך עתה (יום שישי). את השניים ראיין העיתונאי יעקב אחימאיר. הנושא: השופט בחברה המודרנית ומעמדה של ההשכלה הגבוהה בישראל. באירוע צוין יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה.

"בשנים האחרונות אני מקדיש זמן רב לשאלה האם לרעיונות ולמחשבות שלי יש קשר להיסטוריה האישית שלי כילד בשואה", אמר ברק ביחס לשואה. הוא סיפר כי הלקח שלו מהשואה כפול: "ראשית, המרכזיות של מדינת ישראל. אם הייתה אז מדינת ישראל, יש סבירות גבוהה שלא היינו עוברים את השואה, לכן יש לשמור על המדינה כיהודית וכדמוקרטית. שנית, מרכזיות הפרט. עברנו את הגהנום ושרדנו כי שמרנו על כבוד האדם, של עצמנו ושל זולתנו. תפקיד השופט הוא להגן על חוקי היסוד שלנו ועל ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית".

הוא הוסיף, כי "אם הדמוקרטיה יכלה להירצח במדינתם של הגל ובאך היא יכולה להירצח בכל מקום".

אם רציתי שיאהבו אותי לא הייתי בוחר להיות שופט

לשאלתו של יעקב אחימאיר בנוגע לעזיבתו הקרובה של ברק את בית המשפט (ספטמבר 2006), עם יציאתו לגמלאות, השיב ברק: "אני עוזב את בית המשפט בהרגשה טובה. אם רציתי שיאהבו אותי לא הייתי בוחר להיות שופט. לשופט תמיד יש חמישים אחוז ששונאים אותו - החצי שהפסיד. אני עוזב מוסד חזק מאוד, עם מסורת חזקה מאוד ושורשים נורמטיביים חזקים מאוד ששום רוח לא מצויה תוכל להזיז".

אחימאיר ניסה לקבל את התייחסותו של ברק לגבי השחיתויות בכנסת, אך ברק התחמק ואמר: "אין לי מספיק נתונים לתת תשובה אינטיליגנטית. אין פשע מאורגן, יש ארגון פושעים, אני לא מרגיש בר-סמכא בנושא".

פרופ' קוה אמר כי הוא אומנם לא הסכים עם כל פסקי הדין של ביהמ"ש העליון בראשות ברק, אך הוא יעשה הכל למנוע פגיעה בלגיטימיות של מוסד זה. לשאלת אחימאיר בנוגע לעתיד ההשכלה הגבוהה בישראל אמר קוה: "אין לי ספק כי בישראל קיימים בין 20 ל-30 מדענים הראויים לפרס נובל, אך אם בעבר הציונות הספיקה כדי להשאיר אותם בארץ, היום אנחנו חייבים לסייע להם באמצעים ובתקציבי מחקר".

קוה הביע דאגה רבה לעתיד האקדמיה והמדע לנוכח הקיצוצים החריפים בתקציב, והביע תקווה שהממשלה תעשה הכל לשים את האקדמיה בראש סדר היום הלאומי כדי שלא לאבד את היתרונות הגדולים שיש לעם היהודי. "25 אחוז מחתני פרס נובל הם יהודים, אך לא כולם ישראלים".

בהתייחסו לתופעת הסרבנות אמר: "כל קריאה לסרבנות היא בלתי נסבלת ויש לגנותה כפי שעשיתי תמיד. יש להוקיע את הרבנים שקראו לכך. אני קורא לציבור, היום בפוסט ההינתקות: תתנתקו מהרבנים האלה, מהקיצוניות! כל אמירה נגד המדינה היא בלתי ראויה. נכון שהציבור הדתי-לאומי שרוי בטראומה, אך גם ילד בטראומה לא מרים יד על אביו ואמו, מדינת ישראל היא אב ואם", אמר פרופ' קוה ביחס לקריאות לסרבנות. הוא הוסיף, כי "היהדות והדמוקרטיה בדיבור אחד נאמרו. דת ישראל לא תתקיים אם לא תהיה דמוקרטיה".