חברת התעופה אל-על הגישה (א', 29.01.06) עתירה לבג"צ, התוקפת את החלטתו של שר התיירות, הירשזון, לאפשר לחברת ישראייר להפעיל טיסות סדירות לניו-יורק, במקום טיסות השכר שהיא מפעילה כבר כיום, מבלי שהתקיימו התנאים המוקדמים אשר קבעה הממשלה ערב הנפקת אל-על לציבור.
כזכור, הודיע הירשזון לפני כשבועיים, במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב, כי הוחלט להעניק לחברת ישראייר מעמד של מוביל נקוב בטיסות לניו-יורק, ולהתחרות באל-על בנתיב תעופה זה. בכך יצאה למעשה מדיניות "השמים הפתוחים" לדרך.
השר ציין, כי ההחלטה תקפה בשלב זה לחברת ישראייר בלבד, והחברה הודיעה מצידה, כי תתגבר את צי מטוסיה ותפעל לחכירת מטוסים נוספים על-מנת להגביר את תדירות טיסותיה "לתפוח הגדול". לציבור הנוסעים בקו מהווה ההחלטה בשורה משמחת, משום שירידת במחירים הצפויה עשויה להגיע לעד 10%.
במסגרת עתירתה לבג"צ טוענת אל-על - המיוצגת על-ידי עורכי הדין יהושע חורש, אליה צונץ ורונן ברומר ממשרד עוה"ד ש. הורוביץ ושות', ועו"ד אליהו בן-ישראל ממשרד עוה"ד הרמן-מקוב ושות', כי הנכס המרכזי שמכרה המדינה במסגרת הפרטתה של החברה היו קווי התעופה הסדירים לישראל וממנה.
לדברי היועץ המשפטי ומזכיר החברה, אמיר שרף, לא ייתכן שהחלטת הממשלה כוללת מנגנון השמדה עצמית, שיותיר את ההתחייבות השלטונית כקליפה ריקה מתוכן, לאחר שהתמורה בגין ההנפקה כבר שולמה.
בין השאר מצוטטים בעתירה דברי מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אביגדור יצחקי, שקבע ערב ההפרטה, כי: "ההפרטה הזאת מקבעת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את תנאיה של אל-על לשנים הבאות, והממשלה עושה את הדברים כמה שיותר אטרקטיביים, על-מנת שיהיו רוכשים לחברה הזאת, ובמחיר הגבוה ביותר האפשרי".
גישתו של שר התיירות, נטען, לפיה שנה בלבד לאחר העברת השליטה באל-על לידיים פרטיות ולפני השלמת ההפרטה, ניתן למנות חברות נוספות להפעלת טיסות סדירות, למרות ההתחייבות השלטונית שניתנה בעניין, היא גישה שמאיימת להפוך את החלטת הממשלה להחלטה מטעה.
זוהי, לדעת העותרת, גישה, שתגרום לפגיעה קשה ביותר באמון הציבור, כמו גם באמון משקיעים פוטנציאלים בהפרטות עתידיות, ויש לדחותה, משום שהיא מאיימת להפוך את החלטת הממשלה לחוכא ואטלולא.
עתירת אל-על מתייחסת גם להערה שהוספה לתשקיף שפירסמה ערב ההפרטה, אשר נועדה, לטענתה, להבהיר למשקיעים שהמדינה רשאית להשתחרר מהתחייבות שלטונית, אך בנסיבות קיצוניות וחריגות - שלא התקיימו, וגם זאת תוך תשלום פיצויים ראויים - דבר שלא נעשה במקרה הזה.
לדעת החברה, אין יסוד לפרשנות שאימץ שר התיירות, בדיעבד, להחלטת הממשלה. "לא ייתכן שהחלטת הממשלה מלאה חורים ככברה. לא ייתכן שבהחלטת הממשלה גופה טמון זרע פורענות שיכלה את ההתחייבות השלטונית מתוך עצמה. לא ייתכן שהחלטת הממשלה כוללת מנגנון השמדה עצמית, שיותיר את ההתחייבות השלטונית כקליפה ריקה מתוכן, לאחר שהתמורה בגין ההנפקה שולמה, במלואה."
אל על מוסיפה ומציינת, בין השאר, כי מהחלטת שר התיירות נעדרים כל אותם שיקולים, שעל יסודם הגנה המדינה בעבר בפני בג"צ על ההתחייבות השלטונית שניתנה במסגרת החלטת הממשלה, שיקולים המהווים לדברי המדינה בתצהיריה הקודמים "אינטרסים ציבוריים רבי חשיבות".
בנוסף, מצביעה החברה בעתירתה גם על סתירות קשות ובולטות בין הקביעות שבהחלטת שר התיירות לבין תצהירים שהגישה המדינה לבג"צ באותם עניינים בחודשים האחרונים.
ישראייר בתגובה: החשש מתחרות גורם
לאל-על להמשיך בטקטיקה של השהייה והפחדה
מחברת ישראייר נמסר בתגובה, כי הם טרם קיבלו את עתירות אל-על לידיהם אולם, "ישראייר רואה בעצם הגשת העתירות את המשכו של ניסיונה הבלתי ראוי של אל-על להאחז "בקרנות המזבח" ולעצור את התחרות על-מנת לשמר את המונופולין שלה בקו לניו-יורק, על חשבון המשק הישראלי והצרכן. על-פי ההסכם הבי-ליטראלי בין ארה"ב לישראל, רשאית כל מדינה למנות מובילים נקובים בקווי התעופה שבין ישראל לארה"ב, במספר כפי שתחפוץ.
החלטת שר התיירות על מינויה של ישראייר כמוביל נקוב בקו לניו-יורק, הסירה למעשה מגבלה מלאכותית אשר הוטלה על התעופה הישראלית והפלתה אותה לרעה למול חברות התעופה האמריקניות. החלטה זו נתקבלה לאחר הליך ארוך ומסודר, אשר ערך השר, בשילוב כלל משרדי הממשלה וגורמי המשק הנוגעים בדבר הליך אשר בו ניתנה לאל-על כל זכות טיעון אפשרית".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
