בבקשה שהגיש עורך דינו של זאב רוזנשטיין, עו"ד בני נהרי, לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי חלפו 60 יום ממועד ההכרזה על רוזנשטיין בבית המשפט העליון כ"בר הסגרה", ולאור העובדה כי טרם הוסגר יש לראות בהחלטה זו כבטלה ולשחרר אותו ממעצר.
לפני חודשיים (30.11.05) דחה בית המשפט העליון את עתירתו של רוזנשטיין כנגד קביעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מלפני תשעה חודשים, לפיה רוזנשטיין הינו "בר הסגרה" לארה"ב, שם הוא עתיד להישפט בגין ניסיון לייבוא והפצה של למעלה ממיליון כדורי אקסטזי.
בפסק הדין כותב השופט אדמונד לוי, כי נמצאו "ראיות לכאורה לחובתו של רוזנשטיין במידה הדרושה להסגרתו". עוד קובע השופט לוי, כי ההסגרה עונה על כל הפרמטרים, אינה פוגעת בזכות החוקתית במידה העולה על הנדרש, וכי ההסרה מתבקשת "מההכרה בפררוגטיבה הטבעית הנתונה, בנסיבות המקרה, לארצות-הברית להגן על עצמה מפני הקמים עליה מן החוץ".
עורך דינו של רוזנשטיין, בני נהרי, מסר אז, כי "הנושא לא מוצה...נעשה את הכל על-מנת שרוזנשטיין לא יוסגר".
שלושה שבועות לאחר ההחלטה חתמה שרת המשפטים, ציפי לבני, על צו ההסגרה של רוזנשטיין אשר הוביל את עורכי דינו של רוזנשטיין להגיש לבית המשפט בקשה לקיום דיון נוסף.
ב-30.12.05 הוציא הורה בית המשפט העליון, אהרן ברק, למדינה להגיש את תשובתה לבקשה בתוך 14 יום והוציא צו עיכוב ביצוע זמני עד להחלטה בבקשה.
בבקשה שהגיש היום עו"ד נהרי נטען, כי חלפו 60 ימים מאז נקבע על-ידי בית המשפט העליון (30.11.05) כי רוזנשטיין הינו "בר הסגרה". לאור חוק ההסגרה יש לבטל את ההחלטה ולשחררו.
בתגובה לבקשה מסרה הפרקליטות, כי את 60 ימי ההסגרה יש להתחיל ולספור החל ממתן פסק הדין הסופי בעניינו של רוזנשטיין, ולאור העובדה כי הוגשה בקשה לדיון נוסף בעניין, אין לראות בפסק הדין שניתן לפני חודשיים כ"פסק דין סופי", ומכאן שאין להיענות לבקשה לבטל את ההחלטה על הכרזת רוזנשטיין כ"בר הסגרה".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
