המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה הגישה (30.1.06) לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עמירם בנימיני, שלא לדחות על הסף את התביעה האזרחית שהגיש מוסטפא דיראני כנגד המדינה, בגין החזקתו במעצר מנהלי משנת 1994 ועד חודש ינואר 2004.
כזכור, בתחילת שנת 1994 חטפו חיילי סיירת מטכ"ל את מוסטפא דיראני במטרה שהוא ושייח' כרים עובייד, שנחטף לישראל עוד בשנת 1984, ישמשו כ"קלפי מיקוח", וימסרו מידע בנוגע לגורלו של הנווט השבוי רון ארד, אשר נשבה בשנת 1986 בידי אירגון אמל.
השניים הוחזקו במעצר מנהלי עד חודש ינואר 2004, אז שוחררו ללבנון, זאת במסגרת עסקת השבויים שבה הוחזרו האזרח אלחנן טננבאום וגופותיהם של שלושת החיילים החטופים בני אברהם, עומר סוואד ועדי אביטן.
בתביעה נזיקית שהגיש דיראני לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען, כי על המדינה לפצותו בסכום כולל של 6 מיליון ש"ח בגין נזקי גוף שנגרמו לו וכתוצאה מסדרות העינויים, מעשי הסדום והאונס שעבר, לטענתו, כמהלך שהותו במעצר ובמהלך החקירות שעבר.
המדינה ביקשה לדחות את התביעה על הסף בטענה, כי מששב דיראני ללבנון אין לו כל זכות לפנות לערכאות השיפוטיות בישראל וכי "אין מבררים תביעתו של אויב". אלא שבהחלטתו (20.12.05) דחה השופט בנימיני את בקשת המדינה והוסיף, כי גם אם יזכה דיראני בתביעתו, הוא לא יקבל את כספי הזכייה, כל עוד לא יהיה הסדר שלום.
בבקשת רשות הערעור שהגישה היום הפרקליטות נטען, כי לא יתכן שבית משפט יקבל על עצמו לברר תביעה של מי שהוא אויב של מדינת ישראל, נתין ותושב של מדינת אויב, ונמנה עם ארגון טרור המבקש להשמיד את המדינה, וכל זאת כאשר הצהיר שאינו מכיר בסמכויותיו של בית המשפט הישראלי.
"המשך בירור התביעה בנסיבות אלה, עומד בניגוד לתקנת הציבור, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, ויש בו חוסר תום-לב בזכות הגישה לערכאות", טוענת הפרקליטות.
עוד טוענת הפרקליטות, כי יש לדחות את התביעה גם לנוכח העיקרון שאין לדון בתביעה תיאורטית, שכן כינון יחסי שלום עם החיזבאללה או עם לבנון לא נראה באופק.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
