הציבור מרוצה מקופת החולים בה הוא נמצא, אך יחד עם זאת פחות מרוצה משירותי הקופה, יותר מדווחים על מצוקה נפשית ומוותרים על טיפול רפואי בשל מחירו. כך עולה (יום א', 12.02.06) ממחקר שערך מכון ברוקדייל בשנים 1995-2005.
הסקר נערך על-ידי פרופ' רויטל גרוס, שולי ברמלי-גרינברג ורונית מצליח ממאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל והוא בדק את הנושא "דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות". במסגרת הסקר רואיינו כ-1,900 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל.
הציבור שבע רצון מקופת החולים שלו
הציבור מרוצה מקופת החולים בה הוא נמצא. בשנת 2005 דיווח הציבור על רמה גבוהה של שביעות רצון מהקופה שלהם - 88% מרוצים או מרוצים מאוד לעומת 89% בשנת 2003.
על-פי קופות החולים השונות, 92% ציינו כי הם שבעי רצון בקופת חולים מאוחדת, 91% ציינו זאת במכבי שירותי בריאות ואילו 86% ציינו את שביעות רצנונם בשירותי בריאות כללית וקופת חולים לאומית.
מי מרוצה יותר מקופת החולים?
מנתוני הסקר עולה, כי שיעור המרוצים או מרוצים מאוד מקופת החולים גבוה בקרב דוברי ערבית (91%), בעלי הכנסה נמוכה (91%) ומבוגרים מעל גיל 65 (90%).
פחות מרוצים משירותי הקופה
נרשמה ירידה במספר האנשים אשר מרוצים מאוד משירותי הקופה באופן כללי - 24% בשנת 2005 לעומת 30% ב-2003, וכן בשיעור המרוצים מאוד מתחומי שירות ספציפיים ביניהם: מבחר תרופות, קלות קבלת תרופות והפניות, רופא המשפחה, שירותי המעבדה ונקיון וטיפוח המתקנים. אולם, לא היה כמעט שינוי בשיעור הלא מרוצים.
משך ההמתנה - ארוך ומייגע
על-פי נתוני הסקר, משך ההמתנה למומחה ארוך יותר מבעבר, כאשר 55% מהמרואיינים ציינו כי הם המתינו מעל שבוע ימים במהלך שנת 2005, זאת לעומת 49% ב-2003. כמו-כן, רבע מהממתינים דיווחו על המתנה של שבוע עד שבועיים ו-60% מהממתינים יותר משבועיים ענו שזמן ההמתנה "לא סביר" לדעתם.
עוד עולה, כי משך ההמתנה במרפאה הראשונית קצר יותר מבעבר - 63% המתינו עד 15 דקות ב-2005 לעומת 60% ב-2003. כמו-כן, 15% ציינו כי היה קשה לקבל טיפול רפואי כשנזקקו לו, זאת לעומת 20% ב-2003.
לחץ הדם עולה
מהממצאים עולה, כי לא חל שינוי בשיעור ביצוע הממוגרפיות לבנות 50+ - 63% ביצעו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות. כמו-כן, נרשמה עליה בשיעור המדווחים על בדיקת לחץ דם בחצי שנה אחרונה - 50% ב-2005 לעומת 44% ב-2003.
יותר מדווחים על מצוקה נפשית
נרשמה עליה ניכרת בדיווח על מצוקה נפשית בשנה האחרונה - 39% ב-2005 לעומת 28% ב-2003. יש לציין, כי גידול במצוקה הנפשית נמצא בכל קבוצות האוכלוסיה, כאשר שיעורי המצוקה הגבוהים במיוחד היו בקרב חולים כרונים (50%), קשישים (49%), ערבים (47%) ובעלי הכנסה נמוכה (45%).
דואגים לביטוח משלים
חלה עלייה בשיעור בעלי ביטוח משלים - 79% ב-2005 לעומת 72% ב- 2003) ואילו לא חל שינוי בבעלות על ביטוח מסחרי (34%). שיעורי הבעלות על ביטוח משלים נמוכים יחסית בקרב ערבים (47%), בעלי הכנסה נמוכה (59%) וקשישים (67%).
מוותרים על טיפול רפואי
בשנה האחרונה 8% מהאוכלוסיה ויתרו על טיפול רפואי (לא כולל טיפול שיניים ותרופות), בגלל התשלום לפחות פעם אחת, לעומת 6% שוויתרו על טיפול רפואי ב-2003. מבין המוותרים על הטיפול, כמחצית ויתרו על רופא מקצועי, כרבע על בדיקות וטיפולים מיוחדים ו-16% על שירותים מחוץ לסל. רק 19% מהמוותרים קיבלו טיפול תחליפי.
15% ויתרו על תרופת מרשם בשנה האחרונה, אחוז דומה נמצא ב-2003. שיעור המוותרים גבוה במיוחד בקרב בעלי הכנסה נמוכה (23%) וחולים כרונים (19%). מבין אלו שוויתרו על תרופת מרשם, 42% ציינו, כי הם לקחו תרופה תחליפית (תרופה זולה יותר, משכך כאבים, תרופה טבעית וכד').
מהממצאים נמצא, כי 30% ויתרו על טיפול שיניים בגלל התשלום. כמחצית מבעלי ההכנסה הנמוכה וכשליש מהחולים הכרוניים ויתרו על טיפול שיניים בגלל התשלום. עוד עולה, כי ב-2005 14% דיווחו כי ויתרו על טיפול רפואי בגלל המרחק, לעומת 8% שדיווחו כך ב-1999.
שוקלים לעזוב את קופת החולים
כ-20% מהמרואיינים אמרו שבשנתיים האחרונות שקלו לעבור לקופה אחרת, אולם רק כ-2% עברו קופה בפועל בשנתיים האחרונות. הסיבות העיקריות להישארות בקופה הנוכחית היו: סיבות אישיות, שביעות רצון מהצוות, מהרופא, שיפור השירות, וכן אי-ודאות לגבי כדאיות המעבר.
96% מהנשאלים אמרו כי בשנה האחרונה נזקקו לתרופה לעצמם או לבן משפחתם. 47% ציינו שבשנה האחרונה לקחו תרופות מרשם באופן קבוע ועוד 5% לקחו תרופות ללא מרשם באופן קבוע. רק 37% מאלו שלקחו תרופות באופן קבוע, ציינו כי בשנה האחרונה רופא עבר איתם על רשימת כל התרופות שהם לוקחים. כמחצית מהציבור שלקחו תרופה השנה וכשליש ממי שלקחו תרופה באופן קבוע דווחו שהרופא לא הסביר להם מספיק על התרופות שהם לוקחים.
57% מהציבור אמרו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד ממערכת הבריאות לעומת 59% ב-2003. שביעות הרצון גבוהה יותר ממערכת הבריאות נמצאה בקרב ערבים (79%), בעלי הכנסה נמוכה (68%), קשישים (68%), דוברי רוסית (63%).
