חברת הכנסת נעמי בלומנטל (ליכוד) הורשעה על-ידי בית משפט השלום בתל אביב, בהרכב שלושה שופטים, בגין מעשים שביצעה בפרשת סיטי טאוור. ההרשעה ניתנה פה-אחד. העבירות בהן הורשעה הן מתן שוחד, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. בלומנטל זוכתה מעבירת שוחד אחרת. יחד עימה הורשע גם מיכאל אלנקווה, פעיל ליכוד מרכזי, שהורשע בשיתוף עולה עימה. ההרשעה שנכתבה על-פני יותר מ- 200 עמודים, מהווה ניצחון גדול לפרקליטות. השופטים שדנו במשפטה הם: זיוה הדסי-הרמן, רחל גרינברג ודן מור.

הטיעונים לעונש יישמעו ביום 26 בפברואר. הפרקליטות הודיעה כי היא תבקש לשלוח את בלומנטל לכלא. בלומנטל סירבה להגיב על הכרעת הדין. כך נהג גם פרקליטה, עו"ד אורי וגמן. ככל הידוע, בלומנטל מתכוונת להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

השופטים קבעו כי גירסתה של בלומנטל הינה שיקרית. בפסק הדין מביעים השופטים צער על התנהגותה וקובעים: "צר לנו שהנאשמת, המייצגת גם אותנו בבית המחוקקים, בחרה לנהוג באופן לא ראוי, בלשון המעטה". השופטים מציינים, כי לאחר שביצעה את העבירות שעניינן שוחד בחירות, נקטה בלומנטל שורה ארוכה של פעולות שנועדו להסתיר ולהצפין את מעשיה, ותוך-כך הדיחה עצמה ואת שותפיה לעבירות של שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, לרבות את הנהג שעבד בשירותה.

השופטים מותחים ביקורת על אופן התנהלותה של בלומנטל גם בתוככי חדר החקירות ובאולם בית המשפט: "בלומנטל מסתתרת מאחורי החומה הבצורה של זכות השתיקה ובמהלך המשפט היא מסירה מעצמה אחריות, מטילה אותה על כתפי העובדים הנאמנים לה, ועיקר העיקרים חוטאת לאמת פעם אחר פעם". השופטים כותבים עוד, בהקשר זה: "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?".

הרשעת בלומנטל מהווה מכה קשה גם לתנועת הליכוד, שכן היא נחשבה במשך זמן רב לאחת מחברות הכנסת המובילות בתנועה, ואף כיהנה, באותה תקופה שבו בוצעו העבירות, כסגנית שר במשרד התשתיות. כידוע, ראש הממשלה, אריאל שרון, פיטר את בלומנטל לאחר שהתגלו מעשיה ובמיוחד לאחר שהיא ניצלה את זכות השתיקה ונמנעה מלהשיב על שאלות בעת חקירתה. בלומנטל מופיעה גם עתה במקום ה- 18 ברשימת הליכוד לכנסת ה- 17.

במערכת הפוליטית מגלים עניין רב בהכרעת הדין, שכן היא עשויה, בין היתר, לקבוע את הכללים לגבי המותר ואסור במערכת בחירות. בפסק הדין כותבים השופטים, כי מתן טובות הנאה לפעילים לשם סיוע בקמפיין הבחירות כביכול, בתקופה של מערכת בחירות, הינה שוחד לכל דבר ועניין.

בכתב האישום ששימש להרשעה, מתבססת המדינה, בין היתר, על עדותו של עד המדינה, אבי אוסקי, מי שהיה נהגה ובן בית אצלה.

כזכור, בלומנטל הואשמה כי סמוך למועד הפריימריז בשנת 2003, מימנה אירוע של חברי מרכז ליכוד בבית המלון "סיטי טאוור". על-פי האישומים, בתמורה לכיסוי ההוצאות, בלומנטל אמורה הייתה להיות משובצת ברשימת המפלגה לכנסת.

בכתב האישום שהוגש לפני כשנתיים נטען, שבדצמבר 2002 פנה נהגה של בלומנטל, אבי אוסקי, לפעיל ליכוד מרכזי ביוקנעם, מיכאל אלנקווה, לאחר שנודע לו כי האחרון נבחר להיות חבר מרכז הליכוד, וביקש כי יפעל לבחירתה של בלומנטל.

על-פי הנטען, סיכמו בלומנטל ואלנקווה שהיא תממן אירוע של חברי מרכז במלון סיטי טאוור, אותו יארגן אלנקווה ובו הוא יפעל לבחירתה בפריימריז. ואכן, אלנקווה התקשר למנהלת המכירות במלון והזמין 15 חדרים. הוא הבטיח לה, כי התשלום, בסך 12 אלף ש"ח, ייעשה באותו הערב, במזומן.

באותו לילה נסעו בלומנטל ונהגה, אבי אוסקי, לסניף בנק הפועלים ברמת אפעל, שם משכה בלומנטל 7,500 שקלים מחשבונה, באמצעות הכספומט. בלומנטל שבה לרכב ומסרה לאוסקי סכום כולל של 12,000 ש"ח במזומן, ואז הורתה לו לשלם עבור הזמנת החדרים. אלנקווה דאג שהקבלה תירשם על-שם מירי פדידה.

בחקירתה הכחישה בלומנטל שהבטיחה לפעיל הליכוד אלנקווה שתממן את שהיית הפעילים במלון, אך הודתה שלבקשת נהגה נענתה מייד לבקשתו להעביר דרכו 12,000 ש"ח לאלנקווה. "חזרנו מכינוס חברי מרכז והייתי בבית. הנהג פנה אליי ואמר שאלנקווה צריך 12,000 ש"ח. יצאתי לכספומט, הוצאתי את הכסף ונתתי לנהג שייקח לאלנקווה", סיפרה. "רק בדיעבד הבנתי, שחברי מרכז הליכוד לנו במלון. בזמן אמת לא ידעתי על-כך", הוסיפה.