שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, יהודית צור, קיבלה את הערעור שהגיש מושב חצב על החלטת רשם האגודות השיתופיות משנת 1980 להפסיק את חברות המושב בתנובה והורתה על רישום המושב מחדש בפנקס החברים.
במסגרת התביעה שהגיש המושב, באמצעות עו"ד יהושע חורש ועו"ד רונן ברומר ממשרד עו"ד ש. הורוביץ ושות', נטען כי חברות המושב בתנובה הופסקה שלא כדין, מבלי שניתנה לו זכות הטיעון ושלא בתום לב.
בהחלטתה קובעת השופטת צור, כי "בבחינת ההליכים שנערכו בתנובה עד למתן ההחלטה ה'סופית' בדבר הוצאת המושב מחברותו באגודה, עולה בבירור, כי נפלו בהם מספר פגמים חמורים ומהותיים שיש בכל אחד מהם - ובוודאי בהצטברותם יחדיו - כדי להביא לבטלות ההחלטה".
בהחלטתו ציין בית המשפט, כי הנהלת תנובה הציגה עילה שונה להפסקת חברותו של מושב חצב בתנובה, מהעילה שנמסרה למושב, וכי זו הפרה את חובת האמון שלה כלפי המושב, בכך שעל אף טענתה לפיה חברותו של מושב חצב הופסקה, היא המשיכה להחזיק במניותיו של המושב משך למעלה מ-20 שנה, תוך שהיא זוכה ביתרון כלכלי ברור.
"במצב דברים זה ההתנהגות של תנובה, שלא עשתה דבר מיוזמתה כדי להשיב למושב את רכושו (פדיון מניותיה), עולה כדי התנהגות שלא בתום לב וגם בכך יש כדי להשליך על אי תקינות ההליכים והצורך בביטול ההחלטה", כותבת השופטת צור.
עוד מוסיפה השופטת צור, כי "לא ייתכן שתנובה תיהנה משני העולמות: מצד אחד תחליט - בדרך פגומה - על הוצאת חבר משורותיה ומצד שני לא תשיב לו את רכושו. צודק המושב בטיעונו, כי מניות החברים בתנובה הן קניינו הפרטי ותנובה מחזיקה בהן כנאמן של חבריה ולא כבעלים".
בית המשפט מקבל את ערעור המושב ומורה לרשם האגודות השיתופיות להוסיף את מושב חצב כחבר באגודה השיתופית תנובה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
