האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה וחברת הוועדה לזכויות הילד, ח"כ גילה פינקלשטיין (מפד"ל), מתריעים בפני מערכת הבריאות בישראל, כי "100 ילדים שנולדו עם חסך גדילה, המשאיר אותם נמוכים בצורה קיצונית ביחס לבני גילם, ישארו נמוכים לאורך כל ימי חייהם וזאת בשל התוויות מפלות של משרד הבריאות ובעיות תקציביות".
פינקלשטיין חברה לאחרונה לאיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים, בראשותו של ד"ר אלי הרשקוביץ מהמרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, ושניהם יצאו בביקורת כלפי מערכת הבריאות.
אין מי שיממן
כ-3% מהתינוקות בישראל נולדים קטנים לגיל ההריון. כ-10% מהם אינם מתפתחים באופן תקין. בעולם ובישראל קיים טיפול ייחודי שיכול להחזיר לילדים סנטימטרים רבים לגובהם, אך לטיפול, שאושר לשימוש על-ידי מערכת הבריאות, טרם נמצאו מקורות מימון.
רוב התינוקות שנולדו קטנים ישלימו בשנתיים הראשונות לחייהם את הפער בגדילה. אך ישנו אחוז קטן של ילדים שלא ישלימו פערים אלה. בסיום תהליך הגדילה קומתם הסופית תהיה נמוכה יחסית לכלל האוכלוסיה ולבני גילם. הגברים יגיעו עד לגובה 1.60 והנשים יגיעו לכל היותר לגובה של 1.50. מחקרים הוכיחו, כי ילדים נמוכי קומה עלולים לסבול מבעיות רגשיות וחברתיות, דימוי עצמי נמוך, אי מקובלות חברתית והישגים דלים.
בארה"ב ובאירופה כן ובישראל לא
כיום, הורמון הגדילה כלול בסל התרופות וניתן בארבעה מקרים: ילדים עם חוסר בהורמון גדילה, תסמונת טרנר, ילדים עם אי ספיקת כליות כרונית ו-Prader-Willi. ילדים שנולדו קטנים ביחס למשך ההריון (בעגה המקצועית SGA-Small For Gestational Age) אינם נמנים עם אחת מארבעת הקבוצות הללו ולא מקבלים את הטיפול שהם זקוקים לו. לאותם ילדים לא ניתן ההורמון למרות שמחקרים הוכיחו, כי מתן ההורמון ישפר את גובהם הסופי.
הטיפול בהורמון הגדילה משפר את גובהם הסופי של ילדי SGA, את המדדים המטבוליים ואת המדדים הפסיכולוגיים והסוציאליים ומביא את הילד לתוך תחום הנורמה לגילו. הורמון הגדילה יאפשר לאותם ילדים הנזקקים לטיפול להשתלב טוב יותר בחברה בכלל ובקבוצת הגיל שלהם בפרט. בארצות הברית ובאירופה התיישרו ההתוויות ואושרו גם לילדים הסובלים מ-SGA, ישראל לעומתם לא מוצאת את המשאבים המתאימים שיאפשרו לילדים לגדול, ובכך היא דנה אותם לחיים בוגרים למודי סבל.
"מחקרים מלמדים, כי לילדים שנולדו קטנים ביחס לגיל ההיריון יש סיכוי גבוה יותר לפתח בבגרותם מחלות גופניות", אומר ד"ר אלי הרשקוביץ מהיחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים, במרכז הרפואי על-שם סורוקה בבאר שבע, "המחלות יכולות לבוא לידי ביטוי בסוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם. מחקרים אחרים העוסקים בהיבטים הפסיכולוגים והחברתיים מלמדים, כי ילדים קטני קומה עלולים לסבול מבעיות רגשיות וחברתיות. דימוי עצמי נמוך, אי מקובלות חברתית, הישגים אתלטיים דלים לעומת חבריהם. לעיתים הסביבה מתייחסת לילד בהתאם לגובהו ולא לפי גילו או יכולותיו, מה שמוסיף לפגיעותם של ילדים אלה".
חשיבות לטיפול בגיל מוקדם
על-פי נתוני משרד הבריאות, נולדו בישראל בשנת 2004 כ-140 אלף תינוקות. 4,200 לערך (3%) נולדו במשקל נמוך מ-2.5 ק"ג ובגובה של פחות מ-47 ס"מ. 10% מהם לא ישלימו את פער הגדילה. באופן רגיל ילד גדל במספר סנטימטרים קבוע מדי שנה, ילדים גבוהים גדלים בממוצע בשישה ס"מ בשנה, וילדים נמוכים גדלים בממוצע בארבעה ס"מ בשנה. בנים מגיעים לשיא גובהם בגיל 18, ובנות בגיל 16.
בישראל אושר טיפול בהורמון גדילה לאינדיקצית SGA (נמוך לגיל ההריון) החל משנת 2004. מחקרים ארוכי טווח הוכיחו, כי טיפול בהורמון גדילה בשלב מוקדם ככל האפשר מניב תוצאות טובות, והילדים נכנסים לעקומות הגדילה הנורמליות ללא תופעות לוואי. מהמחקרים עולה, כי ככל שקיבלו הילדים מוקדם יותר את ההורמון כך תגובתם לטיפול הייתה טובה יותר. יתר על כן, טיפול של 6 שנים בהורמון גדילה בילדים שנולדו עם SGA ולא הדביקו את פער הגדילה, הביא לגובה סופי תקין בבגרותם, לעומת עמיתיהם שנולדו ללא הפרעה כלשהי.
כבר בשנה שעברה שלח ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, מכתב לשר הבריאות לקראת דיוני הסל לשנת 2005, אך ועדת הסל לא מצאה לנכון להרחיב את ההתוויות ולחסוך מהילדים נזקים פיזיים, חברתיים ונפשיים ומההורים הוצאות גדולת מכפי שהם יכולים.
"על-פי הערכת מומחים מדובר על עשרות ילדים בשנה, שניתן וצריך לסייע להם בהצלחה ובהשקעה לא גדולה יחסית. הנטל הכספי שייפול על מערכת הבריאות בבגרותם של הילדים יהיה גדול יותר מההשקעה שיכול משרד הבריאות להשקיע כיום במניעת הבעיה".
