לבית המשפט מגיעות חדשות לבקרים בקשות לפסילת שופט מלשבת בדין. הסיבות רבות ומגוונות אבל, ככל הנראה, עדיין לא נתקלה מערכת המשפט בבקשה דומה לזו שהגיש סמיר מועלם לבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן.
בבקשה שהגיש מועלם, התבקש שופט בית המשפט, דוד מועלם, לפסול את עצמו בטענה, כי "בזהות המקרית של השמות רגישות מסויימת שעלולה להביא לנטייה להנה או להנה".
גם השופט מועלם לא היה יכול להתעלם מבקשתו ה"בלתי שגרתית" של הנאשם. "זוהי בקשה מוזרה" מציין השופט מועלם בהחלטתו, "אילו הפכנו אותה להלכה, הרי שופט ששם משפחתו כהן לא יוכל לדון כהנים, ואשר שמו לוי, לא יוכל לדון לוויים. ומה עם השם הפרטי? לו נמצא שופט ששמו הפרטי "סמיר", האם הנאשם היה חש ברגישות מסויימת אף שם?".
"אינני מביא בחשבון שמא לנאשם יש טראומה אישית מן השם מועלם", ממשיך השופט מועלם בהסבריו בטרם דחיית בקשת הפסילה ומוסיף להסביר, כי רבנים רבים שלימדו בחדרים בעירק נקראו מועלם.
בניסיון מסויים לרצות את הנאשם מציין השופט מועלם, כי שם משפחתו המלא הוא מועלם נסים, כי אבי סבו של השופט נשא את השם נסים והיה "מועלם", במשמעות של מורה או רב.
"באו רוב העולים ארצה והשמיטו לצורך רישום את השם הפרטי של ה"מועלם" שלהם ונשארו עם הכינוי, כשם משפחה. יחפש הנאשם, אם ירצה, לאיזה "מועלם" מתייחס שם משפחתו", מסביר השופט.
בית המשפט דוחה את הבקשה.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
