"יש לנו חילוקי דעות עם ממצאי הדוח, אנחנו מאוכזבים מהמגוון החריף של הליקויים שפורסמו". כך אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, בדיון שנערך (ב', 13.3.06) בוועדה לביקורת המדינה שהתכנסה לדיון בנושא דוח מבקר המדינה על ההינתקות.

יו"ר הוועדה, ח"כ מלי פולישוק (חץ), אמרה בדיון כי "ההינתקות הייתה מבצע לאומי ממדרגה ראשונה, גם בחשיבותו וגם בהיקפו, אחד המבצעים הגדולים בתולדות המדינה". היא הוסיפה, כי "אין ספק כי היה צריך לבצע את המהלך, אני וחברי לסיעה בכנסת תמכנו בהינתקות ונתמוך בתהליכים דומים גם בעתיד, אבל חייבים לסייע למפונים ולעזור להם כמה שניתן".

לדבריה, על-פי דוח מבקר המדינה, התהליך המורכב לא היה מלווה בתוכנית עבודה מפורטת ובהנחיות ברורות לרשויות שקלטו את המפונים. "תהליכי התקצוב היו לקויים במיוחד. מרבית המפונים עדיין לא מצאו מקום עבודה, פרנסתם נפגעה ואין פתרון אמיתי באופק".

המבקר: עוד מספר חודשים אפרסם את הדוח המלא

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אמר בדיון כי הדוח הוא חלק מדוח רחב יותר בנושא ההינתקות, שייצא בעוד מספר חודשים, ויכלול אספקטים נוספים של התהליך, כולל נושאים תקציביים וביטחוניים. "הנושא נמצא בהכנה ומטפלים בו כעת". בנוגע לעיתוי הפרסום של הדוח האחרון, אמר לינדנשטראוס: "אנחנו לא מפסיקים את הביקורת בגלל הבחירות אלא ממשיכים בעבודה כרגיל. מבחינה פוליטית, אם לא היינו מפרסמים את הדוח היו גורמים מסוימים באים אלינו בטענות ושואלים למה אנחנו לא מפרסמים".

"שיהיה ברור - אנחנו עומדים מעל כל שיקולים פוליטיים, מפלגתיים או שיקולי בחירות. אין לכך בכלל השפעה על עבודתנו. עד היום אין ויכוח עובדתי לגבי מה שנכתב בדוח. הדוח משקף בצורה נאמנה ובדרך מאוזנת את המציאות המורכבת שיצרה ההינתקות", הוא הוסיף.

אורלב: היה ברור כי יקרה אסון אנושי

ח"כ זבולון אורלב מהאיחוד הלאומי-המפד"ל אמר בדיון, כי "אי אפשר לבצע מהלך אנושי בטווח זמנים כמו זה שהוכתב על-ידי הממשלה. על זה נאמר במקורות - תחילתו בפשיעה וסופו באונס". הוא הדגיש בפני חברי הוועדה: "היה ברור כי יקרה אסון אנושי, בדיוק כמו שקורה עכשיו לנגד עינינו. השיטה של קח צ'ק ושכח אינה עובדת ואינה הפתרון".

לדבריו, אנו במסלול שרק יהיה גרוע יותר. "צריך שינוי בחוק ההינתקות, כך שיתן פתרונות טובים יותר לנושאים החקלאיים, התעסוקתיים והקהילתיים".

פינס: "לא זכינו לשיתוף פעולה מספיק"

ח"כ אופיר פינס (העבודה) ציין, כי "אין ספק כי כמו שמצא המבקר היה פה תכנון לא מספק אבל אני גאה על כך שהייתי חלק מהממשלה שביצעה את ההינתקות. עשינו דברים במהירות שלא בוצעה בעבר, פעלנו כסומים באפלה, בזבזנו מאות מיליוני שקלים על-מנת לסייע ולמצוא פתרונות, יצאנו מגדרנו כדי לעזור אבל לא זכינו לשיתוף פעולה מספיק".

ח"כ יורי שטרן מישראל ביתנו אמר: "ההינתקות הייתה תהליך אכזרי, בנוי על אילתור, לא נבדק מספיק. אך מה שמדאיג יותר מכל זה סדר העדיפויות של הדברים. את הפינוי עצמו ביצעו לדוגמא כי היה מספיק כוחות אבל הטיפול באנשים היה לוקה בחסר, בלי חמלה".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, סיפר לאנשי הוועדה, כי "כמנהל בכיר בדרג המקצועי אני חש כבוד למבקר המדינה ולוועדה אך יש לי חילוקי דעות עם הממצאים ולכן באתי להבהיר. מי שעושה - עושה גם ליקויים. עשינו ואנחנו לוקחים אחריות על העשייה ומפיקים את הלקחים, חלקם תוקנו עוד בזמן הגשת הטיוטות של הדוח".

לדברי כהן, "מה שחשוב זה מבחן התוצאה: במשך תקופה ארוכה ההכנות נעשו באי ודאות, אני מודה, אך בסופו של דבר לא נותר אפילו אדם אחד ללא קורת גג, אלא אם הוא בחר בכך. נבנו 1,300 בתים וקרווילות בזמן שיא. נאלצנו לקבל החלטות קשות בזמן אמת, כאשר חלק מהמידע לא היה ברשותנו. חיינו לא היו פשוטים".

הוא ציין, כי קיימת עוד מלאכה מרובה. "לא סיימנו את התהליך, לא נחסוך כל מאמץ עד הסוף ונתמקד בעשייה. ישנם עוד כ- 160 משפחות בבתי מלון. כ- 50 מהן עוברות בימים אלה לאמציה, למגורים זמניים, ואחר-כך, בהרחבה, למגורי קבע, והיתר מיועדים לעין צורים, אתר מורכב לבנייה, בעיקר בחורף. אני מקווה כי תוך שבועות נסיים שם את העבודה".

ראש מנהלת סל"ע, יהונתן בשיא, הציג מצגת המפרטת את כל פתרונות הדיור בכל היישובים שנעשו עד כה, כולל כל העלויות הנלוות לכך. בניצן, למשל, אומדן העלויות עומד על 132 מיליון שקל, ביד בנימין 125 מיליון שקל, בקיבוץ חפץ חיים 65 מיליון שקל ובשומריה 35 מיליון שקל.

לדבריו, בשנת 2005 ו- 2006 יגיע סך ההשקעות בבינוי ההתיישבות, כולל כבישים ותשתיות, ל- 1.5 מיליארד שקל. אומדן עלות הפיצויים על-פי החוק ליישום תוכנית ההינתקות הוא כ- 3.5 מיליארד שקל, עד כה שולמו פיצויים בסך של 1.4 מיליארד.

מבחינת תעסוקה, לדבריו, 1800 מתיישבים מטופלים על-ידי המדינה, כ- 1000 יצאו ממעגל האבטלה, כ- 800 הופנו למקומות עבודה, כ- 460 הושמו במקומות העבודה המוצעים, כ- 450 הופנו להכשרות מקצועיות וכ- 100 עצמאים פתחו עסקים חדשים. הוא ציין, כי הם אינם צפויים לחרוג מהתקציב המשוער של חמישה מיליארד שקל.

הראל בלינדה, נציגת משרד האוצר, אמרה בדיון כי העיכובים התקציביים היו מאחר ותקציב המדינה לא אושר בזמן. "כאשר אין תקציב אי אפשר להתחיל פעולות חדשות. מנהלת סל"ע פעלה במספר תקנים מצומצם כי לא יכלה להעסיק עובדים. אם הייתה מעסיקה הייתה עושה זאת בניגוד לחוק ואני בטוח כי מבקר המדינה היה מעיר על כך. אחרי שתקציב המדינה אושר, העניינים החלו להתקדם".

שלמה וסרטייל, תושב גני טל לשעבר, סיפר לחברי הוועדה: "אני בניתי במשך 28 שנה 40 דונם של אדמה. היום אני לא יודע איך אני יכול לבנות 40 דונם עם הכסף שנתנו לי. לא נתנו פתרונות חקלאיים אפילו לאחוז מעובדי החקלאות שפונו. שבעה חודשים אחרי ההינתקות - מדינת ישראל לא יודעת לסדר מגורי קבע ל- 1,700 משפחות, וזה כואב לי. אם היו מסתכלים על בני האדם כבני אדם, ולא רק בראייה של כסף, הדברים היו נראים אחרת והמצב היה טוב יותר".

הרב יגאל קמינצקי, תושב נווה דקלים לשעבר: "הנקודה הכי כואבת היא נושא התעסוקה. אין פתרונות אמיתיים. צריך להפוך את זה למשימה לאומית. יש לתת לאנשים שבשטח, שמכירים את הבעיות, למצוא פתרונות. הם יעשו זאת הרבה יותר טוב ויותר זול מכל אחד אחר".