הצעת חוק לתיקון תשלומי היתר של הקיבוצים לביטוח הלאומי, שהוגשה על-ידי ח"כ ענת מאור ממרצ, תדון בישיבתה של ועדת העבודה והרווחה ביום 14.5.01.
ישיבה זו זומנה כהכנה לקראת הגשת הצעת החוק לכנסת בקריאה ראשונה. הממשלה הודיעה על תמיכתה בהצעה.
מנכ"ל ברית פיקוח, ירון רייכמן, המשמש יו"ר ועדת המיסוי הבין-קיבוצית, הבהיר כי הצעת החוק באה במטרה לתקן עיוות שנוצר לרעת הקיבוצים, לאחר שהכנסת אישרה בעבר את תיקון 30 לחוק הביטוח הלאומי.
תוכנו של תיקון 30 הוא בהגדלת הסכום המינימלי לתשלום דמי ביטוח לעובד שכיר, כך שיהיה זהה לשכר המינימום במשק.
רייכמן מבהיר כי התנועה הקיבוצית רואה את התיקון בצורה חיובית, ואף תומכת במטרתו - הפרשת דמי ביטוח הולמים לעובד השכיר על-ידי מעסיקו. יחד עם זאת, לדברי רייכמן, בתהליך החקיקה לא הובאה בחשבון הפגיעה בחלק מן הקיבוצים. המדובר בקיבוצים אשר מצויים במצב כלכלי קשה, ובהם דמי המחיה המשולמים לחברי הקיבוץ, נמוכים משכר המינימום.
נוצר מצב, הוא טוען, שבו ככל שהקיבוץ עני יותר, ומשלם דמי מחיה נמוכים יותר לחבריו, כך הפרשי תשלומי הביטוח - גבוהים יותר. תחשיב שנערך במחלקת הביטוח הלאומי בברית פיקוח, העלה כי תשלומי היתר מגיעים עד רבע מיליון ש"ח לקיבוץ בודד.
רייכמן מסביר, כי הקיבוצים אינם יכולים להחשב מעסיקים במובן הרגיל לגבי חברי הקיבוץ. בין הקיבוץ לבין חבריו לא קיימים יחסים של עובד ומעביד. מעבר לכך, הגדלת ההפרשות לביטוח לאומי, שבאה במטרה להגן על העובד השכיר בשעת צרה, אינה תקפה לגבי חברי הקיבוץ. ההסבר לכך הוא שהקיבוץ בשונה מן המעביד, נושא באחריות כוללת כלפי חבריו. משמעותה של הצעת חוק זו, למעשה, היא בהשבת המצב לקדמותו, עבור חברי הקיבוץ.
מספר קיבוצים הגישו עתירה בנושא זה לבית המשפט העליון, אולם פרקליטות המדינה ביקשה מבג"צ להשהות את ההכרעה בעניין, זאת מאחר והנושא נמצא בהליכי חקיקה בכנסת.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
