הפגישות בין נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, לבין עמיתו הסיני, הו ג'ינטאו, הסתיימה במילים יפות אולם ללא צוהר להתקדמות של ממש בתחומים שנדונו.
רשימת הנושאים לשיחות הייתה רחבה מאוד וכללה נושאים מסחריים, זכויות האדם בסין ובטיוואן, ושיתוף פעולה בין המדינות בתחום האנרגיה. כבר בטרם התקיימו סדרת הפגישות הצהירו בצדדים כי לאחר המפגש לא תהיה התקדמות ניכרת, וכך היה למעשה.
אחד הנושאים שהטריד את ארה"ב היה מחירו ומעמדו הירוד של המטבע הסיני בשוק העולמי, אולם בוש הצהיר בקצרה שהוא מצפה כי העולם יעריך את המטבע הסיני יותר. בוושינגטון מעריכים כי מחירו הירוד של המטבע הסיני משאיר באופן מלאכותי את המחירים נמוכים לצורך יצאו מסין לארה"ב וזה פוגע בכלכלת ארה"ב, וגם כי יהיה קשה להמשיך עם רמת מחירים כזו לאורך זמן.
הנשיא הסיני מצדו טען, כי הוא מודע לקושי שהמחירים הסינים גורמים לכלכלת ארה"ב וכי "ינקוט באמצעים בכדי לטפל בנושא", אולם לא פירט איזה סוג של אמצעים.
בנוגע לפוליטיקה בינלאומית, בוש והו לא מיהרו להכריז על מהלכים ספציפיים. ארה"ב, אשר מעוניינת בנקיטת סנקציות כנגד אירן בגלל תוכניתה הגרעינית, אשר לפי הערכות בוושינגטון היא מפותחת לצורך צבאי, ציפתה לנצל את הפגישה עם נשיא סין כדי לקרב את פקין לעמדתה, אולם עד כה הבהירה סין כי אינה תומכת בנקיטת סנקציות כנגד אירן. בעקבות הפגישה לא ניכר שום שינוי בעמדתה של המעצמה המזרחית.
בוש אמר כי שני הצדדים מסכימים על כך שיש למנוע מטהרן להשיג נשק גרעיני וכי הם ישקלו צעדים ומהלכים על-מנת למנוע עימותים עם המדינה הערבית.
באשר לתוכניתה הגרעינית של צפון קוריאה, בוש ביקש את עזרתו של סין בכדי להשיג התקדמות בהבנות בין המדינות. חו טען כי סין "תמיד התאמצה כדי שבאזור לא יהיה נשק גרעיני" אולם הסביר כי קיימים קשיים רבים בשיחות עם קוראה.
באשר לטיוואן, הו הצהיר כי האי הוא חלק בלתי נפרד מסין. בוש, מצידו אמר כי הוא תומך במדיניות של "סין אחת גדולה" וגינה כל ניסיון לפגוע בסטאטוס קוו.
לאחר הפגישות, הנשיאים, יחד עם כל הנציגים שנטלו חלק בפגישות, השתתפו בארוחת צהריים מיוחדת בה התפריט היה מורכב ממאכלים סינים-אמריקנים (פיוז'ן).
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
