דימנציה היא הפרעה נוירולוגית (של מערכת העצבים) המשפיעה על היכולת לחשוב, לדבר, להסביר, לזכור ואף לזוז. מחלת האלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדימנציה, אולם מצבים רבים אחרים גם הם גורמים לתסמינים אלו. חלק מהפרעות אלו מחמירות עם הזמן ולא ניתן לרפאן. בסוגים אחרים ניתן לטפל ואף לעצור אותם.
שלושת הצורות הנפוצות ביותר של דימנציה הם מחלת אלצהיימר, דימנציה וסקולרית (של כלי הדם) ודימנציה מסוג גופיפי לוי. לעיתים, אדם יכול לסבול מיותר מאחת הבעיות באותו זמן.
מחלת אלצהיימר: הגורם השכיח ביותר
במחלת אלצהיימר קיים איבוד של תאי עצב באזורים של המוח החיוניים לזכרון ולתפקודים מנטליים אחרים. אובדן זה קשור להתפתחות גושים חריגים של פרוטאין בתאי המוח.
הסימן הראשון למחלת אלצהיימר הוא בדרך כלל שכחה. ככל שהמחלה מתקדמת, היא משפיעה על השפה, המחשבה וההבנה. לבסוף, אנשים החולים באלצהיימר מאבדים את היכולת לטפל בעצמם.
הגורם המדוייק למחלת אלצהיימר אינו ידוע, אך הסיכון עולה עם הגיל. 10% מהאוכלוסיה מעל גיל 65 סובלים מאלצהיימר, וכמעט מחצית האוכלוסיה מעל גיל 85 סובלת מהמחלה.
דימנציה וסקולרית
לעיתים קרובות, צורה נוספת זו של דימנציה מופיעה בעקבות שבץ. דימנציה וסקולרית מופיעה כאשר העורקים המזינים את המוח הופכים צרים יותר או נחסמים. התחלת התסמינים בדרך כלל פתאומית, ולעיתים קרובות, כאמור, הם מופיעים לאחר שבץ.
למרות זאת, כמה צורות של דימנציה וסקולרית מתקדמות לאט, ובכך מקשות על ההבחנה בינן לבין מחלת האלצהיימר. ישנם אנשים הסובלים מאלצהיימר ודימנציה וסקולרית באותו זמן.
דימנציה וסקולרית גורמת בדרך כלל לבעיות בחשיבה, שפה, הליכה, שליטה על שלפוחית השתן וראייה. מניעת מקרי שבץ נוספים על-ידי טיפול במחלות המונחות ביסוד האירוע, כמו לחץ דם גבוה, עשוייה לעצור התקדמות של דימנציה וסקולרית.
דימנציה גופיפי לוי
לדימנציה זו מאפיינים דומים לשל אלצהיימר ופרקינסון. בצורה זו של דימנציה, מבנים עגולים חריגים - גופיפי לוי - מתפתחים בתוך התאים של המוח התיכון, מתחת להמיספירת המוח. לדימנציה גופיפי לוי מאפיינים דומים הן לשל מחלת אלצהיימר והן לשל מחלת פרקינסון. כמו במחלת אלצהיימר, היא גורמת לבלבול ולליקויים בזכרון ובכושר השיפוט. והיא לעיתים קרובות גורמת לשני סימנים פיזיולוגיים שונים האופיינים למחלת פרקינסון - הליכה של גרירת רגליים ויציבה כפופה. דימנציה גופיפי לוי יכולה גם לגרום להזיות.
גופיפי לוי מכילים פרוטאין הקשור למחלת פרקינסון, והם נמצאים לעיתים קרובות במוחם של אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון או מחלת אלצהיימר. מכאן עולה כי שלוש המחלות קשורות זו לזו, וכי דימנציה גופיפי לוי ואלצהיימר או פרקינסון קיימות לפעמים אצל אותו אדם, זו לצד זו. ישנם אנשים הסובלים מדימנציה גופיפי לוי שחוו שיפור דרמטי בתסמינים, כאשר טופלו בתרופות המיועדות למחלת אלצהיימר או פרקינסון.
הפרעות אחרות הקשורות לדימנציה
מספר הפרעות פחות שכיחות במוח יכולות גם הן לגרום לדימנציה.
פרונטוטמפורל דימנציה. מאחר שהיא משפיעה על אונות המוח האחראיות על כושר השיפוט וההתנהגות חברתית, פרונטוטמפורל דימנציה יכולה להתבטא בהתנהגות חברתית לא נאותה ולא מנומסת. תסמינים של צורה זו של דימנציה בדרך כלל מופיעים בין הגילאים 40 ל-65. המחלה כפי הנראה עוברת בתורשה.
מחלת הנטינגטון תסמינים של הפרעה תורשתית זו בדרך כלל מופיעים בין הגילאים 30-50, כשהם מתחילים עם שינויים אישיותיים מתונים. כשההפרעה מתקדמת, אדם הסובל מהנטינגטון ייפתח תנועות קופצניות לא רצוניות, חולשת שרירים וגמלוניות. דימנציה בדרך כלל מתפתחת בשלבים המאוחרים יותר של המחלה.
מחלת פרקינסון. אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון עשויים לחוות קשיות של הגפיים, רעידות בזמן מנוחה, ליקוי בדיבור והליכה של גרירת רגליים. ישנם אנשים החולים בפרקינסון ומפתחים דימנציה בשלב מאוחר יותר של המחלה.
מחלת קרויצפלד-יעקב (מחלת "הפרה המשוגעת"). הפרעה מוחית נדירה וקטלנית זו שייכת למשפחת המחלות של בני אדם ובעלי חיים הידועות כ"ספגות המוח המדבקות". סוג חדש של מחלת קרויצפלד-יעקב נתגלה במיוחד בבריטניה, והסברה היא כי הוא קשור לצריכה של בשר בקר החולה במחלת הפרה המשוגעת.
גורמים הניתנים לטיפול
מצבים רבים אחרים, חלקם הפיכים, יכולים לגרום לדימנציה או לתסמינים דמויי דימנציה.
תגובות לתרופות. ישנן תרופות בעלות תופעות לוואי
המחקות את התסמינים של הדימנציה. תרופה יחידה עלולה לעורר תגובה כזו באדם קשיש או באדם שהכבד שלו אינו מסוגל לסלק את השפעת התרופה. אינטראקציה בין שתי תרופות או יותר עשוייה להביא לתסמינים הפיכים של דימנציה גם כן.
חילוף חומרים חריג. ירידה בתפקוד בלוטת התריס (תת-פעילות בלוטת התריס) יכולה להתבטא באפאטיות, דכאון או דימנציה. היפוגליקמיה - תת-סוכר בדם - מצב בו אין די סוכר במחזור הדם, עלול לגרום לבלבול או לשינויים אישיותיים. אנמיה ממאירה - חוסר יכולת לספוג ויטמין B-12 - יכולה גם היא לגרום לשינויים התנהגותיים.
מחסור בחומרים תזונתיים. אלכוהוליזם כרוני עלול להביא לחוסר תיאמין (ויטמין B1) שעלול לפגוע בצורה רצינית ביכולות המנטליות. חוסר חמור בניאצין (ויטמין B-3) עלול לגרום למחלת פלגרה, מחלה נוירולוגית עם מאפיינים של דימנציה. התייבשות יכולה גם היא לגרום לבלבול שעשוי להיות דומה לדימנציה.
בעיות רגשיות. הבלבול, האדישות והשכחנות הקשורים לדכאון לעיתים קרובות מאובחנים בטעות כדימנציה, במיוחד בקרב אנשים קשישים.
זיהומים. דלקת קרום המוח ודלקת המוח, שהן זיהומים של המוח או של הקרומית המכסה אותו, עלולות לגרום לבלבול, איבוד זכרון או דימנציה פתאומית. עגבת שלא מטופלת יכולה להזיק למוח ולגרום לדימנציה גם כן. אנשים הנמצאים בשלב מתקדם של איידס גם הם עלולים לפתח צורה של דימנציה.
לחץ נורמלי כתוצאה ממיימת הראש. כאשר נוזל של המוח והשדרה מצטבר במוח, רקמות המוח נדחסות למרות שהלחץ נשאר נורמלי. מצב זה עלול לגרום לדימנציה. אם מצב זה מאובחן בזמן, ניתן לטפל בו על-ידי ייבוש הנוזל העודף דרך צינורית המובילה לבטן.
פנו להערכה וטיפול
דימנציה אינה מופיעה תמיד בעקבות אלצהיימר. לפני שאתם מגיעים למסקנות שאיבוד הזכרון והבלבול של האדם הקרוב לכם נובע מהליך מחלתי בלתי הפיך, דאגו להערכה רפואית מקיפה. גם אם ההערכה מגלה מצב שאין לגביו טיפול שיכול לעכב את הדימנציה, ישנן אופציות זמינות להקל על התסמינים. הבנת הגורם לדימנציה הוא צעד חשוב ראשון בדרך לטפל בה.
