|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רומן בפרקים: הכל אמיתי, והכל קרה. העובדות קצת שונו - והדמויות קצת טושטשו. אבל כולם מכירים אותם - את השופטים הלא-חכמים ואת עורכי הדין הלא-ישרים-במיוחד ואת המפכ"ל שקומבינות רוחשות בליבו ואת הפוליטיקאים שמחפשים ריגושים בדירת-מסתור, ובעיקר את הנשים החזקות שמשחקות בגברים חלשים. ויש גם ראש ממשלה שעומד בראש המערכת
|
באותה העת התקיימה פגישה, לא-לגמרי יוצאת-דופן, באחת הווילות שבאפקה. המשתתפים, כולם דמויות ידועות מחיי-הפשע של תל אביב, היו מידידיו הקרובים של מרציאנו.
חלק מן היושבים באותו הפורום היו צ'צ'נים. הם הגיעו לשם כדי ללמוד מכלי ראשון מה קרה.
יעלה זומנה להגיע למקום כדי לספר את מה שהיא יודעת. כולם ידעו על מעמדה בארגון של מרציאנו - ועל הקשר שלה אל בעלה.
שניים מן הצ'צ'נים שנכחו בפגישה הכירו אותה מסיפורים שהם שמעו. הוריו של אחד מהם היו עצורים באותו מחנה-מעצר שבו היו עצורים הוריה של יעלה. הם שמעו עליה רק נפלאות.
לא הייתה ליעלה כל בעיה להתחבר לצ'צ'נים. הם מאוד העריכו אותה. שמה היה לאגדה. אחד מהם סיפר לחבריו לאחר שהוא זיהה אותה את מה שהיא עברה מידיו של מפקד מחנה-המעצר. הסיפור הזה נודע ברבים רק לאחר שיעלה והוריה השתחררו. מפקד-המחנה לא שרד יותר מחודשיים. יעלה לא ידעה את זה. הדברים סופרו לה באורח דיסקרטי באחד החדרים הצדדים.
רק הצ'צ'נים היו נוכחים בו.
יעלה תיארה בפניהם את כל מה שהיא ידעה על מעצרו של בעלה. הם האמינו לה. הם ידעו שהיא לא תשקר אותם. הם רק ביקשו לדעת איך מקבלים בחזרה את מה שנגנב מהם.
יעלה ביקשה מהם להמתין לבוקר.
היא לא סיפרה להם מה נעשה בעניין השופט רבינוביץ. היא ביקשה מהם לסמוך עליה בעניין הזה. לא היה טעם להסביר מעבר לכך.
הצ'צ'נים הבינו שגם זיכוי של מרציאנו לא יחזיר להם את כספם - אבל לכך הם רצו להתייחס בשלב אחר. לפי שעה, נחה דעתם, שמרציאנו הופל בפח בידי השלטונות. מושג זה היה שגור על-פיהם עוד מתקופת היותם תחת השלטון הסובייטי.
|
| תאריך:
|
03/06/2015
|
|
|
עודכן:
|
03/06/2015
|
|
חיים משגב
|
|
"אֶת כל הילדים בעולם", רומן ראשון מאת המשוררת והמתרגמת המוערכת טל ניצן, הוא סיפור עדין וטעון על ארבע דמויות אנוש וחתולה אחת, שבמהלכו נרקם קשר זהיר בין גבר לאישה צעירה וילד קטן, הגרים דלת מול דלת. היא, אלי דיין, כתבת תרבות ברשת, שעברה מדרום תל אביב לבניין ישן בגבעתיים עם בנה, נועם. הוא, אלכס קוגן, בחור מתבודד ושתקן, חולק את דירתו עם חתולת רחוב שבאה ויוצאת כרצונה.
|
|
|
|
|
לאחר שעות של התחבטויות הבין דני שאין לו כל מוצא של כבוד מן הסבך שאליו הוא נקלע. חברו-יריבו בוודאי לא יוכל להשתיק את מה שכל כך הרבה כבר יודעים.
|
|
|
|
|
במשך שעות נשאר דני במכוניתו. הוא נסע ברחובות העיר ללא כל מטרה. הוא הבין שלא הכול תלוי עתה ביואל בן-שטרית. חברו בוודאי שימש בסך-הכול מעין זרוע ארוכה של גורמים שמעליו. ובשלב הזה, כך העריך דני, אין כוח בעולם שיכול להשתיק את כל הפרשה. היא, ללא ספק, יצאה מכלל שליטה.
|
|
|
|
|
עומדת זקופה וחגיגית מול תלמידי כיתת בנים ח'1, הערוכים מולה בארבעה טורים, סופגת בשלווה את מבטיהם החקרניים, מניחה להם להשיט את עיניהם משערה הבהיר המקושט בסיכות צבעוניות אל החולצה שגיהצה ערב קודם, לאורך חצאיתה הכתומה ועד לבהונותיה המציצים מתחת לרצועת חרוזים, מישירה אליהם מבט וכל הזמן שולטת היטב בפרטי המראֶה התחום בתוך גבולות האייליינר המשורטטים בקצות עפעפיה, לא יכלה תמר לשער בנפשה שעוד לפני שיישמע קול הצלצול המסמן את סופו של השיעור תקרוס לנגד עיניהם על הכיסא הזה, שבִּרכה נוגעת עכשיו בפינתו, ותמרר בבכי.
|
|
|
|
|
באותה שעה ממש, דני בן-אור וסגן-השר יצחק אלבוכר נצפו בידי אנשי המוסד המיוחד, מי שעליהם הוטלה המשימה לעקוב אחר סגן-השר, משוחחים באחד מבתי-הקפה שברחוב יהודה המכבי. בתוך מכונית-שרד שחנתה ממול לבית-הקפה בחנייה שמיועדת לנכים המתינו הנהג ושומר-הראש של סגן-השר.
|
|
|
|
|
