מה שאני הכי אוהב

ום יום חג: ספר הילדים החדש על עולמם של תולעי הספרים.

"אֵיזֶה כֵּיף בַּסִּפְרִייָּה!
כְּשֶׁאֲנִי שָׁם אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת
לְכַמָּה דַּקּוֹת כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה".

חודש הספר העברי עכשיו ובשבוע אחד מגיעים המוני אנשים לדוכני הספרים בערים הגדולות. אלפי ספרים, סופרים מוכרים וחגיגה אחת גדולה. אלא שיש כאלו שעולם הספרים נמצא אצלם תמיד בשגרה. כאלו הם הילדים או המבוגרים שקוראים ספרים בקצב מסחרר ומכונים תולעת ספרים. הם יכולים לבלות שעות ארוכות מול הספר, האותיות והמילים בבית או בספרייה. האם יש להם גם עיסוקים אחרים? האם הם יוצאים לשחק עם החברים שלהם מבית הספר?

ספר חדש, צבעוני ומרהיב בשם "מה שאני הכי אוהב", מביא את סיפורו של ילד אחד כזה בשם אפרים, שגר ביישוב הקהילתי כרמל בדרום הר חברון. באופן משעשע, אפרים כנראה יקרא גם את הספר הזה. יש בו תיאור מציאות פשוטה, חיה ובועטת כמו משחקי הכדורגל שבהם הוא משחק עם חבריו. הוא אוהב לרוץ אחרי הכדור, לבעוט בו וכמובן להכניס גול. אבל יש עוד דבר שהוא אוהב וזה להיות בספרייה.

הספר נועד להראות עד כמה עולמם של הילדים הוא צבעוני ומלא בפעילות שכוללת בין היתר גם קריאת ספרים. הוא נכתב על-ידי ספרן שידיו רב לו בכל הקשור לתחום ומכיר את העולם הזה מבפנים. את האיורים הנהדרים שפרוסים על העמודים בעבודת אמן נפלאה שגורמת למציאות לקבל צבע, פנים ושמות אחראי מתן קלוורי רוב.

המחבר כותב על עצמו כי "קוראים לי חזי כהן ואני ספרן אצלנו במושב כבר 6 שנים. מתוך צפייה בילדים ובני נוער קוראים ספרים, מתרגשים ונהנים מהקריאה החלטתי שכדאי להראות לעוד ילדים שילד שקורא ספרים יודע גם לשחק כדורגל ומחשבים וליהנות עם חברים, ואפשר ליהנות משני העולמות".

ואכן, מי אמר שאחד שאוהב ספרים לא יכול לאהוב לשחק כדורגל או לשחק במחשב? ומי אמר שילד שהוא תולעת ספרים לא יכול ליהנות עם חברים? לפעמים בשביל ליהנות נדרש רק ספר קריאה. פִּתחו את הספר ותגלו שאפשר להיות כל מה שתרצו וגם לאהוב לקרוא.

הספר נכתב בהשראת ילדים שאוהבים לקרוא, ובהם בנו אפרים, שכל כך שקועים בספרים שלהם, עד ש"העולם יכול להתפוצץ, והם לא ישימו לב". זהו ספרו הראשון של המחבר, חזי כהן. הוא ספרן כבר שש שנים במושב שבו הוא גר ותולעת ספרים בעצמו, אלא מה.