אלף בית

י"ז אדר ב' תשפ"ד, 27.3.24

אהבה

במילה אהבה טמונה המילה אֶבְהֶה.

כלומר, האהבה מבקשת לראות עצמה באופן שבו האדם בוהה בה ללא פרשנות שלילית או חיובית. האהבה מתקיימת פשוטו כמשמעו, נותנת את אורהּ ללא הבדל ולכולם.

המילה אֶבְהֶה מציעה לנו מבט לא ממוקד, שאיננו מתאמץ לתת פרשנות לכאן או לכאן.

במילים אחרות, האהבה גורמת לאדם להיות בבהייה. כלומר, אבהה ככל שאוכל כדי לא לתת פרשנות המכילה ביקורת או שיפוט, ובכך אקיים את האהבה.

כשהפרשנות אינה מתקיימת קל לאהוב.

הֱיוּ בבהיית האהבה.

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ." (בראשית א, א)

זהו המשפט הראשון של הבריאה המעיד על כך שהבורא צופן את המילה אהבה בבריאתו. בכל אות ראשונה של המילה קיימת אות שמרכיבה את המילה אהבה.

במילים נוספות, האהבה היא זו שגורמת לכל הבריאה לברוא את עצמה מחדש בכל פעם.


הֱיוּ בבניית האהבה.

כ"ד אדר תשפ"ה, 24.3.25

אומץ

במילה אומץ טמונה המילה מוצא.

השאלה הנשאלת היא, מה עלינו לעשות על-מנת למצוא את האומץ בתוכנו?

והתשובה המתבקשת היא, שבמילה אומץ טמונה גם המילה צמא.

כלומר, אם יש בכם הצמא למשהו שהוא גדול מהפחד שלכם, האומץ יתעורר ויופיע. כך תמצאו את עצמכם פועלים באומץ. לשם דוגמה, חִשבו על צמא לשינוי.

אפשר לומר כי האומץ ממתין בסבלנותו להופעתו.

ככל שתסכימו לראות בו אפשרות של מוצא, כך הוא ייענה לבקשתכם.

עליכם לומר, אנחנו מסכימים לצאת לדרך ללא ידיעה מה היא צופנת בחובה, וכך תהא הדרך גם מפתיעה. כמו לומר, האומץ הוא המוצא היחיד שמתגלה למי שצמא להשתחרר מהפחד.


בברכת

הֱיוּ אמיצים, הֱיוּ מוצאים.

ט"ו טבת תשפ"ה, 15.1.25

אֲשֶׁר

בראשית הדברים נַעֲלֶה כְּלַפֵּי מַעְלָה את התוכן המאיר שהיום הזה מביא איתו.

אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. (שמות ג, יד)

המילה אֲשֶׁר טומנת בחובה את המילה אֹשֶׁר.

בכל מקום בו אֶהְיֶה ואמצא את עצמי אֶשְׁרֶה בְּאֹשֶׁר.

זאת ועוד, כל עוד פעימת ליבי מהדהדת את הידיעה הצרופה שאינני לבדי, קיימת מעטפת של השגחה פרטית וכללית, הנסוכה על כל צעד בכל מקום אֲשֶׁר אֶהְיֶה בו. משכך, לֹא אצטרך אִשּׁוּר להיות בָּאֹשֶׁר, אלא רַק את ההבנה שֶׁהָאֹשֶׁר טמון בכל מקום שאהיה בו.

כאשר אנחנו מסירים את הצורך ב"אישור חיצוני", אנחנו הופכים להיות ב"אֹשֶׁר" עצמי. במילים אחרות, אהיה אשר אהיה, משמעו: הֱיוּ האושר שאתם מחפשים בכל מקום שתהיו בו.

בְּבִרְכַּת,

הֱיוּ בְּאֹשֶׁר בַּאֲשֶׁר תִּהְיוּ.

ל' תשרי תשפ"ו, 22.10.25

אָנֶה וָאָנָה

בראשית הדברים נעלה כלפי מעלה את התוכן המאיר שהיום הזה מביא איתו.

אנה ואנה.

ככתוב, "לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה." (מלכים ב ה, כה)

"אנא ואנה" – אנה בא לומר, להלך ממקום למקום, מכאן לשם.

כמו לשאול, "אנה אלך ואנה אבוא..." זו שאלה המלמדת על אי-ודאות, על אי-נוחות ועל אי-הבנה לגבי הכיוון הראוי. כלומר, שאלה זו מביעה חיפוש אחר המטרה. והתשובה? היא כמעין שאלה: "מה אמורה הליכה זו להביא עימה?" למעשה, בהליכה ממקום למקום קיים רצון כלשהו, יש בה בקשה להשגת דבר מה. במילים נוספות, אלה הנעים ממקום למקום באי-נוחות או הולכים אנה ואנה כשהם מחפשים משהו, מנסים להביע דרך הליכה זו את נפשם האומרת כי היא איננה רגועה, וכי קיים בתוכם חיפוש לדרך התשובה שתניח את דעתם ותרגיע. החיפוש של "אנה ואנה" יוצר למעשה את הבלבול. כדי שנוכל להגיע להרגשה שיש בה נחת, נשאף ש"אנה ואנה" ישנה את צורתו ל"ענה וענה", בבחינת קבלת תשובה. הליכה של אנה הופכת להיות הליכה של ענה, הליכה שיש בה תשובה, ואפילו תשובה כפולה, שהרי נאמר: ענה וענה.

לכן בבואכם להלך אנה ואנה, אנא בקשו לצידה את התשובה שיש בה ענה וענה. כך פעמיים, מתוך רצון לקבל את התשובה המיוחלת. מצב זה יגרום לתשובה לעלות על פני השטח, וזו תביא לנו את הידיעה שיש בה הרגעה ושביעות רצון, כך שאין אנו עוד מתהלכים אנה ואנה.


בברכת

הֱיוּ על דרך המבקשת את המענה.

י"ז חשוון תשפ"ה 8.11.25

אפשרות

המילה אפשרות טומנת בחובה את המילים "פשר" ואת המילה "אות".

המילה אות אומרת אל"ף ועד תי"ו, כל עשרים ושתיים האותיות. כלומר, כל האותיות כולן טמונות בתוך הפשר לאפשרויות רבות להיות.

כשאנחנו מסכימים לראות באפשרות כְּכזו קיימת, אנחנו מנביטים בה את היכולת של הקיימות על-ידי נתינת פירוש ויציקת אותיות המתגבשות לפירושים. פשר האותיות מבאר לנו את מה שאנחנו יוצקים לתוך המילה הפותחת את האפשרות.

במילים נוספות, התבוננותנו מפרשת את המציאות כך שהמציאות מוגבלת, גבולותיה מצומצמים. כשאנו עסוקים בבחירה ובשיפוט איזו אפשרות "טובה" יותר, אנו מונעים מעצמנו את הראייה הרחבה, זו שרק מבקשת להיכנע לזרימת הקיום והקיים כדי לאפשר לדבר לקרות, וזאת, מבלי להחליט מראש מהו הצעד שחייב להילקח.

עלינו ללמוד לאפשר לאפשרות להגיע ממקור שאין אנו יודעים מהיכן יבוא, אך יודעים שיש בו מקור של אפשרויות. זהו מקור רחב ידיים שבו טמון כל הידע והאפשרויות.

בברכת

הֱיוּ בפשר המבקש להביא את מלוא סל האפשרויות לתוך האפשרות מבוקשת.