שופרות של מרד

הספר "שופרות של מרד", בהוצאת מכון ז'בוטינסקי בישראל, מספר על 17 שנה שבהן תקעו חברי בית"ר, האצ"ל ו"ברית הבריונים", בשופרות בכל מוצאי יום הכיפורים למרות האיסור של שלטונות המנדט הבריטי, ומביא את עדויותיהם של התוקעים. "המבצע בוצע על-ידי עשרות מתנדבים לאורך 17 שנים, בהן נהפך הכותל מסמל של גלות והשפלה למקור של גאווה לאומית", אומר המחבר זאב גולן.

מתברר, שהמאבק על הר הבית לא החל היום: בשנת 1929 טענו הערבים לבעלות על הכותל וביקשו להרחיק משם את היהודים. הבריטים, ששלטו אז בארץ, אסרו על תקיעת השופר ליד הכותל במוצאי יום הכיפורים, כחלק מהגבלת הזכויות היהודיות באתר הקדוש. החל משנת 1930, הפרו צעירים יהודיים את הצו הבריטי. רובם הוכו והובלו לכלא. בשנת 1944 איים האצ"ל על הבריטים לבל יפריעו לתפילה, וטען לניצחון כאשר לא נכנסו הבריטים לרחבת התפילה ולא עצרו יהודים.

בין השאר מגלה הספר:

• מפקד האצ"ל, מנחם בגין, טעה בטענו שאיומיו הפחידו את הבריטים. גם בשנת 1944, היכו הבריטים מתפללים יהודים ועצרו חשודים. "אבל מיתוס הניצחון כבר נוצר", אומר גולן.

• אף לא היסטוריון אחד של התקופה, לא רשם את היקף הפעולה, וכל הרשימות של התוקעים בשופר, שפורסמו עד כה, אינן שלמות. התוקעים יצאו מתנועות ברית הבריונים, בית"ר, ומהאצ"ל. היו לפחות 32 איש שתקעו, ועשרות רבות של בנות - וגם קשישות - שהבריחו את השופרות, של חברים שהגנו על התוקע, ושל מפקדים שאירגנו את המבצע. זה אולי היה המבצע הארוך ביותר ורב המשתתפים ביותר בכל תולדות המחתרת האנטי בריטית בתקופת המנדט.

• התוקעים בשופר היו דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדיים, עולים וותיקים, ולאחר קום המדינה היו לימניים ושמאלניים, עירוניים וקיבוצניקים, מורים ופועלים. "הכותל באמת איחד את העם", אומר גולן.

הספר הוא בפורמאט גדול, 225 עמ', עם עשרות צילומים של כל התוקעים בשופרות.

ניתן להזמינו ישירות במזכירות מכון ז'בוטינסקי בתל אביב: טל' 6210642 03, פקס' 5285587 03, במחיר 88 ש"ח, כולל מע"מ ודמי משלוח.

מכון ז'בוטינסקי בישראל יקיים אירוע השקה לספר החדש, בערב עיון מיוחד, שיתקיים ביום א', 18.3.07, בשעה 18.00, במוזיאון ז'בוטינסקי, רח' המלך ג'ורג' 38, קומה א', תל אביב. הכניסה חופשית.