|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הרעיון לסיפור מבוסס בעיקרו על אגדת הגולם מפראג [הוצאת זמורה ביתן, 286 עמ`]
|
איך זה שרק אני לא אהבתי את הספר הזה?
הרעיון לסיפור מבוסס בעיקרו על אגדת הגולם מפראג. תלמה היא אישה רווקה. מהפרטים המופיעים בספר, ניתן להבין שהיא באה ממשפחה דתית, אם כי לא זכור לי שזה כתוב במפורש. היא מלמדת בבית ספר דתי את כיתת הבנות.
כל הספר עוסק באני שלה, בחיצוניות שלה, בפנימיות שלה, היא אינה מרוצה ממראיה, חסרת ביטחון. רוב הדיאלוגים בספר מתנהלים בתוך הראש שלה וההתנהגות שלה דוחה. היא שונאת את הוריה. חוץ מסבתה גרטה, אין איש קרוב אליה.
תלמה גדלה בחברת שני בני דודים - נילי וחנן. שלושתם דומים במראה, כאשר בעיניה, הם יפים והיא מכוערת למרות הדמיון הרב ביניהם. סבתה גרטה היא יוצאת גטו ורשה. יש לה את הידע הדרוש להקים את הגולם. היא השתמשה בידע הזה בזמן המרד בגטו והיא מורישה את הידע הזה לנכדתה. תלמה מסתבר, היא נכדתה האהובה.
אלא שאי אפשר ליצור יש מאין, הגולם שואב את האנרגיות שלו ממקורות קיימים.
בספר הזה יש סיפור עם המון פוטנציאל, אבל אני מצאתי אותו דוחה לחלוטין. כל ניצוץ של עניין שהתעורר בי בסיפור הגולם, הפך לרמץ ככל שתלמה המשיכה לנבור במסתרי הגוף שלה עצמה ובנבכי מוחה הקודח. אם להיות כנה לחלוטין, היו קטעים שפשוט העלו בי גועל.
אם אתם שואלים למה בכל זאת קראתי את הספר עד סופו ולא נטשתי, הרי שהתשובה נעוצה בהמלצות הנלהבות שקראתי לפני שהגעתי אליו. ניסיתי למצוא את אותה התלהבות שמצאו בו חברי. חשבתי שאולי הסוף יפתיע אותי ויהיה שווה את ההשקעה. התבדיתי.
בכל זאת חיפשתי את הסיפור המעניין על הגולם מפראג שמהווה את הבסיס לספר.
לפי האגדה, רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, יצר גולם בעקבות עלילת דם. על-פי המסופר בויקיפדיה, הגולם שימש את יוצרו כשליח נאמן והטיל אימה על מפיצי העלילה הנוראה. מדי ערב שבת הרב הוציא את רוח החיים מתוך הגולם מחשש פן יחלל זה את השבת, והגולם היה מוטל כגוש חומר עד צאת השבת. באחד מימי שישי, שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים והגולם חילל את השבת וסיכן את הגוים שחיו בעיר. הרב רדף אחריו והשיגו מחוץ לפתח בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג. שם הוציא ממנו את רוח החיים והגולם התנפץ לרסיסים. לפי המסופר, נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת עד ימינו. על-פי האגדה, על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", והמתתו בוצעה על-ידי מחיקת האות א` כך שהכיתוב הפך להיות "מת".
האגדה התפשטה בקרב יהדות אירופה לאחר שזייפן פסאדוהיסטורי בשם יהודה יודל רוזנברג הוציא ספר בשם "נפלאות המהר"ל" שבו תיאר בפרוטרוט ובצבעים חיים את סיפור בריאתו של הגולם, חייו ומותו המסתורי, ובעיקר מעשיו ההירואים להצלת יהודי פראג מעלילות הדם ומהכומר טדיאוש הרשע.
יודל הסתמך על מקורות היסטורים שבהם סופר על שמש אילם ונבער מדעת שחי בפראג בימיו של המהר"ל, אך מעבר לכך אין כל מקור היסטורי מהימן. להיפך, בספר "שבחי המהר"ל" שנכתב בידי תלמידו של המהר"ל, המהווה מעין ביוגרפיה רשמית על חייו, אין אף מילה על האגדה.
לפי האגדה, עד היום לא עלה איש לעליית הגג של בית הכנסת, שם לפי המסורת נמצאים שרידי הגולם, אולם בזמן השלטון הנאצי ב-1941 עלה לשם מושל צ`כיה הנאצי ריינהרד היידריך שנרצח זמן קצר אחרי המעשה.
יש הטוענים כי לא יודל רוזנברג היה הזייפן, אלא עיקרו נעשה בידי אדם בשם חיים שארפשטיין, שחי במחצית השנייה של המאה ה-19 ועסק במכירת ספרים מעשי זיוף. לטענתם, יודל רוזנברג נפל ברשתו של שארפשטיין בתמימות, מבלי שידע שמדובר בזיוף. מעשה הזיוף נחשף על-ידי מנחם מנדל עקשטיין מסיגאט, שהוציא לאור בשנת תר"ע (1910) את חיבורו "ספר היצירה", שבו חשף את זיופו של הספר מתוכן ניסוחיו.
אני לא יכולה להמליץ על הספר הזה בשום דרך, אבל מכיון שהביקורות האחרות מאד אוהדות, אולי כדאי שתקראו ותחליטו בעצמכם.
|
|
תמונות של בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג:
[קישור]
|
|
| תאריך:
|
10/06/2008
|
|
|
עודכן:
|
17/10/2008
|
|
סיגלית בן ישראל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שלומיתי
|
13/06/08 16:18
|
|
|
|
2
|
|
דוד שי
|
17/10/08 07:34
|
|
|
|
3
|
|
עדן1
|
18/10/08 00:46
|
|
|
הוצאת זמורה ביתן 2008, 447 עמ'.
|
|
|
|
|
נשים שנמצאות בהריון ובני זוגם עוסקים פעמים רבות בשאלה אם מותר לקיים יחסי מין בזמן ההריון ואם כן עד איזה שלב וכיצד לנהוג במקרים של שמירת הריון או סיבוכים אחרים.
|
|
|
|
|
יאיר רבינוביץ' הוא סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ' חייל ביחידת המסתערבים "דובדבן". ילד שגדל ברמת גן ונדר לעצמו נדר שלמרות שהוא הפך למוציא להורג, הוא לא הורג אף אחד. נדר קשה מאוד למימוש בהתייחס לתפקיד שהיה עליו למלא בצבא.
|
|
|
|
|
הקובץ אהבה ומצוות אחרות בהוצאת ידיעות אחרונות שובה את העין מייד, ובקריאה מעמיקה גם שובה את הלב. בכל זאת זה קובץ שונה, זה קובץ ייחודי. הקובץ הוא גלריה של סיפורים שנכתבו על-ידי צעירים וצעירות ממה שקרוי אצלנו "מגזר דתי". כותבים צעירים וסיפורים על אהבה - החיבור כבר נראה שונה, שהרי ברור שזו כתיבה שמתחבטת יותר, שחייבת לבחון את עצמה כל הזמן, שחייבת למצוא את הדרך לבטא אהבה וקרבה ולבחון את הגבולות, את המרחק והקרבה לעולם ההלכה, הנורמות של החברה הדתית. הקריאה מפתיעה ואנו נחשפים לפנוראמה מיוחדת של יצירה דתית מסקרנת מאוד.
|
|
|
|
|
ספר הביכורים של יונה דורון מפתיע ברעננות התיאורית שבו, ובתמונה הבהירה ומעוררת הגעגועים לישראל תמימה יותר, שוקקת פחות והרבה יותר חברותית. הספר, העוסק בדור שנולד עם הקמת המדינה, דור התקומה, החוגג השנה את שנתו ה-60, מעלה בזיכרון הקולקטיבי את 'העיגול' השוקק של 'המרכז' בכל עיר קטנה כגדולה בישראל של שנות ה-50 ואילך. גן הילדים, עץ הגויאבות וחנות הקפה הם ציוני דרך בתמונה המרתקת, הנבנית כפסיפס האוצר בקרבו ערגה וגעגוע לימי התום של הילדות. אל ימי התום מחלחלת גם מציאות אחרת, זהו גם דור הבנים לניצולי שואה שראו הכל, ועולמם כה זר ושונה מהנעורים המתפרצים והתמימים. הספר קופץ בתחנות הזמן ומביא גם סיפורים בעלי מבט מפוקח ובוגר על המציאות העכשווית ופרספקטיבה על הזמן שחלף.
|
|
|
|
|
