מי תלה את נקודת האור

שלושה ילדים הם הגיבורים של הספר שכתב לאון נירנבלט - "מי תלה את נקודת האור": ארז, חמוטל וגם רז שהוא דמות משנית. שלושה ילדים שונים כ"כ זה מזה.

ארז הוא ילד בן 12. הוא חי במשפחה רגילה עם אביו ואמו, אחותו הקטנה ומקס הגולדן רטריבר. 12 זה גיל די מוזר - או שאתה עוד ילד או שאתה עדיין לא בשלב הראשון של להיות מבוגר, אבל גם לא ממש ילד. אתה מתחיל לראות ולשמוע דברים שעד עכשיו התעלמת מהם, גם אם ראית ושמעת אותם. פתאום אתה מתחיל לשים לב לסביבה שלך בצורה שונה ואחרת. אתה מתחיל לשים לב לעצמך בצורה אחרת מקודם. פתאום ארז שומע את ה"התלחשויות הצעקניות" של ההורים שלו. פתאום הוא שם לב, שכבר לא צוחקים בבית כמו פעם. משהו מטריד את ההורים שלו והוא לא יודע מה זה בדיוק. הם לא ממש משתפים אותו. פתאום ארז מודע לנמיכות קומתו, לפחות לטעמו. לארז חיים רגילים למדי. הוא הולך לבית הספר. אין לו כ"כ חברים והוא מתאהב במי שלדעתו היא מלכת הכיתה.

חמוטל היא אחת הבנות הפופולריות ביותר בבית הספר. ארז קורא לה מלכת הקרח. מאד מציק לו שהיא גבוהה ממנו בראש. כל יום אחה"צ או בערב ארז לוקח את מקס לטייל. במהלך שיטוטיו בגינה הציבורית, הוא מגלה על קיר הבניין נקודת אור זוהרת. הוא בוהה בנקודה ומרגיש שהיא רק שלו. הוא מרגיש איך כל התלאות שלו מתגמדות ונקודת האור מרגיעה אותו. ארז חושב שלנקודת האור יש קסם. הוא משתף את חמוטל, כי הוא חושב שזה יקרב ביניהם, אבל חמוטל רוצה לחקור את הנקודה. חמוטל לא מאמינה בקסם.

ערב אחד בעודו יושב לבדו, מופיע זקן תמהוני ביחד עם כלב הנקניק שמלווה אותו. הזקן מכיר את נקודת האור והוא מנסה לספר לארז עליה, אבל לארז קשה מאד לקבל את מוסר ההשכל בסיפוריו של הזקן והשאלות שלו נשארות ללא מענה.

הסיפור של נקודת האור הוא סיפור המסגרת של הספר, אבל בתוך המסגרת הזו מתנהלים מספר סיפורים יותר מעשיים וקרובים מאד לחיי היומיום של כל ילד וילדה כמעט בגיל הזה. הוריו של ארז לא משתפים אותו בבעיות שלהם עד שהוא מטיח את זה בפניהם ואז עומדת בפניו בעיה מאד קשה: האם הוריו יתגרשו? הסיפור הזה מאד מציאותי מכיוון שבמדינה שלנו אני מעריכה שכ-50% מהזוגות מתגרשים (לא בדוק). המון משפחות הן משפחות חד-הוריות וארז מתמודד עם הפחד הזה כשהוא מבין שהוריו לא מסתדרים ביניהם והזוגיות שלהם אינה כבעבר.

חמוטל, לעומת זאת, מתמודדת עם סיפור שונה לגמרי. לחמוטל יש סוד. היא אינה מספרת את סודה לאיש מזה 12 שנה. היא אינה מזמינה את חברותיה אליה הביתה מחשש שסודה יתגלה והיא לא תהיה פופולרית יותר, אבל הסוד הזה הוא משא כבד מאד על כתפיה.

רז הוא הכבשה השחורה של הכיתה. המורים לא אוהבים אותו כי הוא שונה. הוא אינו מצליח במבחנים ותמיד מסתבך בצרות. אמו של רז נטשה את הבית כשהיה קטן . הוא ילד יחיד לאב עצוב מאד, אבל ארז מגלה אצלו משהו מאד מפתיע. הסיפור של רז מתמודד עם התופעה הרווחת והמעצבנת שמורים לא מצליחים לגעת בילדים שהם לא בדיוק בתלם שלהם. אני מודה ומתוודה שהסיפור של רז הוא הסיפור שמשך אותי מאד בספר, כי רק על רז שהוא דמות משנית בספר הזה, אפשר לכתוב ספר שלם בפני עצמו.

נקודת האור היא בעצם הנקודה שממנה יוצאים הגיבורים להתמודד עם כל מה שקורה להם. ההתמודדות עם השאלה אם צריך לחקור את נקודת האור או לא שולחת את הגיבורים לחקור ולהתמודד עם כל מיני מצבים בחיים שלהם. הם מגלים דברים על עצמם, זה על זה ועל הדמויות האחרות שמקיפות אותן. הם מנסים להבין את סדר העדיפויות שלהם. מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. להתמודד עם מה שלא גלוי לעין ובכל זאת נמצא שם מסתורי, קסום, מפחיד, אבל דורש פתרון.

קומתו הנמוכה של ארז מצביעה לא רק על מצבו הפיזי נכון לגילו, אלא על דברים רבים נוספים. היא מצביעה על הנטל הרב שהוא חש ביחס למשפחתו. הוא נמוך והבעיות נערמות מעבר לגובהו. חמוטל - אותה הוא אוהב - גבוהה ממנו בראש. ידוע כי בנות בגיל הזה מתפתחות מהר יותר מבנים, אבל כשזה נוגע לארז (כמו לכל ילד אחר בגיל הזה), המשמעות של זה שונה, האהבה בעצם גבוהה ממנו בראש כי הוא אינו מבין עדיין את המשמעות שלה במלואה. גם כשהוא מנסה להגיע אל נקודת האור, היא רחוקה ממנו בדיוק מעבר לטווח היד שלו. כמה משמעות יש לזה בסיפור ובכלל.

בספר יש נגיעות קטנטנות-מינימליסטיות של מד"ב, אבל הסופר מגדיר אותן כפרוזה ובצדק, כי ההתמקדות בספר אינה על החיצוני, אלא על הפנימי. זה סיפור נהדר על התמודדות של שלושה ילדים, יחד וכל אחד לחוד, בדיוק בגיל שבו הם מתחילים להבין שיש עולם שלם גלוי וגם נסתר שאינו עוסק רק בהם.

הספר מעלה כ"כ הרבה נקודות שראוי להתמקד בהן. הוא מאד מציאותי. אני ממליצה לכם לקרוא אותו.