ניוטון מת בתול

מתי אדם מתבגר? זה אחד מסודות החיים. יש שמציינים גיל מסוים, יש כאלה שמציינים מאורע כזה או אחר, ויש כאלה שלעולם לא...

כשתינוק נולד הוא בטוח שהוא יחיד בעולם, שהכול נועד לשרת רק אותו. עם השנים הילד הרך מתחיל להבין שהעולם מלא באנשים, ושלכל אחד יש תפקיד, אבל עדיין נדמה לו שכמו שבשיטת הכתיבה שהוא לומד בבית הספר בשיעור ספרות, כולם דמויות שטוחות, כלומר בעלות מאפיין אחד, ללא התפתחות במהלך העלילה, רק הוא דמות עגולה, בעל פנים רבות ובלי סוף צדדים. הילד חושב שרק הוא מתחבט וחושב כל היום, שרק הוא עסוק בהתעסקות עצמית בלתי פוסקת. לדעתו, שאר האנשים, חשובים ככל שיהיו, הם רק דמויות משנה בסיפור שלו. דמויות שטוחות בספר שנכתב עליו. למעשה, כל ילד חושב שחייו מקבילים לזה של טרומן מהסרט 'עולמו של טרומן', על אותו ילד אשר חי בעולם טלוויזיוני שנוצר רק בשבילו, ובו כל שאר האנשים הם שחקנים מקצועיים המגלמים דמויות.

ומתי הוא מתבגר?

כשהוא מבין שבחיים האמיתיים כל הדמויות שבסיפור הן דמויות עגולות. לכל אחד יש מחשבות, לכל אחד יש שאיפות. כל אחד (כמעט) מתבגר ומתפתח מכל הבחינות. ברגע שאתה מבין שאתה לא הגיבור בסרט הזה, אלא בסך הכול עוד שחקן בסט, אז עברת שלב בחיים והתבגרת. זה לא אומר שאתה צריך להמעיט בערכך או לוותר על שאיפותיך, אלא בסך הכול להתאים אותן לתמונה האמיתית של המציאות.

סרבנות

יש משהו נורא סקסי בלהיות סרבן. להיות אחד כזה שמסתכל על כל השאר ואומר שהם "תינוקות שנשבו" ושמעולם לא ראו את האור. אותם סרבנים אשר החליטו לקחת את החוק לידיים ולנסות להמריד פה דור שלם, ממשילים את עצמם לאותו יחיד סגולה ממשל המערה של אפלטון, אשר יצא החוצה מהמערה וראה שאפשר לחיות גם אחרת. ואם בדרך אפשר גם לוותר על כמה ימים בשטחים, אז שיהיה...

הזכות להפגין ולמחות היא הדבר החשוב ביותר לדמוקרטיה. קולם של אנשים צעירים, ובייחוד של לוחמים וקצינים בצבא, הוא חשוב ואף מכריע. אבל כדי שתהיה להם הזכות להביע את דעתם, עליהם קודם כול לשרת בצבא. מי שהמחאה שלו היא דרך ההשתמטות מאבד את זכותו המוסרית לנסות ולשנות. מהו המסר שאומרים אותם "קצינים"? הם אומרים מה שקורה שם, בשטחים, הוא לא טוב. אז במקום להישאר ולשנות, במקום לנסות ולהילחם בפקודות בלתי חוקיות, במקום להעניש חיילים שמתעללים במחסומים, במקום לצאת להפגנות המונים כנגד הכיבוש, הם מעדיפים לצאת מהסיפור ולהשאיר את השטח לאנשים אחרים - אנשים שיכולים להתעלל, מצד אחד, וכן, הם יכולים גם לחטוף כדור. הכי קל להגיד - "זה לא מתאים לי" - ולברוח, מה אכפת להם, הם יודעים שעוד יישארו שם לוחמים אחרים.

אל תלך שבי אחר המילים היפות. כפי שאמר קצין צעיר מיחידת "אגוז": אין דבר קל יותר מלעמוד על החוף ולצעוק לסירה המנווטת דרכה בים הסוער לשוט לכאן או לשם. מהחוף קל לצעוק חזק וקל לבלוט. הקושי הוא לנווט את הסירה תוך כדי געש הגלים, המליחות של המים וצעקות הבהלה.

דת

"הדת היא לא אופיום להמונים, היא ויטמין לחלשים" הבריק ההוגה רג'יס דבריי.

הוי, כמה רע הביאה הדת לעולם. כמה רוע נוצר בגלל אמונה במעין כוח עליון בלתי מוסבר. כמה תירוצים מספק המושג הזה למיליוני אנשים לאורך כל ההיסטוריה. תירוצים להתנהגות, תירוצים לשנאה, תירוצים לרודנות. תירוצים.

רבים אומרים שיש דברים טובים בדת, כמו הדאגה לזולת, משמעת, משמעות וכו'. כל אלה הם הסיפה של הדת. תכונות שהיה אפשר לפתח גם ללא הדת, אלא באמצעות התפתחויות תרבותיות רגילות הנובעות ממאפיינים חברתיים-סוציאליים. הרישה של הדת היא האמונה שלא האדם קובע, אלא יש כוח עליון שמנווט ומכריע. שברמה מסוימת זה לא משנה מה תעשה, כי הכול כבר כתוב מראש.

אבל מילא הוויתור על העצמי כתוצאה מהאמונה, מה שחמור יותר היא הכמות הבלתי נתפסת של אנשים שקיפדו את חייהם בגלל כוהני דת אכזריים, אנשים שהחליטו עם עצמם שהם שליחי האל ויצאו למסע כוחני של הפצת תורתם.

זה לא שכל הרוע בעולם התפתח מהדת, אבל אין דת ללא רוע.
ללא הדת - לא הייתה אינקוויזיציה.
ללא הדת - לא היה אסון התאומים.
ללא הדת - רבין לא היה נרצח.

אלו דוגמאות ספורות בלבד. אבל עוד לא נוצרה הטכנולוגיה שתייצר מדיום שיוכל להכיל את כל העוולות שנגרמו לעולם בגלל אמונה עיוורת בדבר הזה שלא קיים, ולא היה יכול להתקיים.

ממה הכול התחיל? ממה הכול נוצר? אין שום תשובה מוחלטת.
אבל להאמין בזה שאותו בורא עולם הוא זה שגורם לדברים לקרות גם היום?

קח במקום זה ויטמין E - לפחות תיראה יותר טוב...
______________________


גדל בישראל דור מבולבל. דור עם ציפיות גבוהות מאד מהחיים, עם רצון לחיים מלאי אפשרויות, עם יכולות גבוהות. הדור הזה נתקל במציאות אכזרית, קשה ובעיקר מאד מציאותית...

"ניוטון מת בתול", מעלה בן חורין את השאלות המטרידות את בני גילו, נותן מעט פתרונות ומציע מספר הצעות. הספר נחלק לקטעים קטעים הנוגעים לאספקטים רבים בחיים המורכבים של אזרחי ישראל בכלל והצעירים שבניהם בפרט.

המתמטיקאי הדגול אייזיק ניוטון מהווה מעיין דוגמא קיצונית לדרך חיים ייחודית. מהי דרך החיים הנכונה? איך בוחרים אותה? איך מתמידים בהגשמתה? שאלות אלו עומדות במרכז החלק הראשון של הספר. חלק זה עוסק במגוון נושאים המעסיקים צעירים.

החלק השני נוגע במדינת ישראל עצמה, בקונפליקטים העיקריים שבה ובעצבות הממלאת את חיינו כאן.

החלק השלישי הוא מסה על ישראל אחרת, חלק אופטימי, הנותן סיכוי לעתיד אחר לישראל.

מעט פרטים ביוגרפיים על איתי בן חורין

בן 25, נולד וגדל בהרצליה. שירת בצה"ל, ביחידת העילית "מגלן" בין השנים 96'-99', בהן חווית לבנון הייתה במרכז סדר היום הביטחוני בישראל.

לאחר שחרורו מצה"ל, הקים את תנועת "התעוררות". התנועה קמה על רקע הפרת התחייבות הבחירות של ראש הממשלה אהוד ברק, לגיוס שוויוני לצה"ל של תלמידי הישיבות החרדיים. מאבק התנועה כלל מספר שביתות שבט ברחבי הארץ שבשיאם שביתת רעב (יולי 2000) לקראת ההצבעה על "חוק טל".

בנוסף לכך עמדה התנועה בראש המאבק למען הכרה והוקרה לחיילי המילואים מול ממשלת ברק וממשלת שרון הראשונה.

במקביל ללימודי תואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הקים בן חורין את תנועת "ישראל אחרת" (ינואר 2002), אשר קראה לשינויים מרחיקי לכת בפוליטיקה הישראלית והיוותה אבן שואבת לאישי ציבור רבים. לקראת מערכת הבחירות האחרונה החליטה התנועה להתמודד לכנסת ונחלה כישלון.

לפרנסתו עבד במשרד לייעוץ אסטרטגי של טל זילברשטיין ומשה גאון (99-2000) ולאחר מכן במשרד לייעוץ אסטרטגי של איל ארד וליאור חורב (2000-2003).

זהו ספרו הראשון של איתי בן חורין.

הספר יצא לאור בהוצאת אקדמון הוצאה לאור.

מחיר מומלץ: 40 שקלים ש"ח.