אני אומר ספר ובצדק, כי הלא זה מכיל מעל מאתיים עמודים, כרוך ומעוטר, כריכתו קשה ודפיו תפורים יחד, על דפיו מודפסות אותיות. אך אין זאת אלא שבידינו תיבה מלאת הגיגים, תובנות, הבנות, בתי שיר או בדומה לשיר, קטעי פרוזה או בדומה לפרוזה. בחלקם הניכר של העמודים יש רק שורות אחדות. צד ימין של הדפים בדרך כלל ריק ורק בצד שמאל הדברים מופיעים, כדי לצוד מיד את העין מבלי שיהיה לאישונים צורך לנוע, גוררים אותך להפוך עוד דף בגוון הקרם שהאותיות המודפסות עליו אדמדמות. לפי כך בידינו ספר. שונה, פזרני, מתייפייף, מיוחד, מעורר שאלות, ניסיוני כנדמה בכתיבתו, ניסיוני באופן הפקתו והבאתו אל הקוראים, אבל אכן עם נוכחות מלאה ונאה של ספר.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
