קו עמר בר-לב

בהמשך למקובל בפוליטיקה הישראלית האבות מנסים לדחוף את בניהם קדימה במערכת הפוליטית, וראינו זאת בעיקר בליכוד ("הנסיכים" - בני בגין, אולמרט, מרידור, עוזי לנדאו, צחי הנגבי, חזן הצעיר וגם דוד לוי "תרם" שניים ועוד). במפד"ל (אברהם בורג ועוד) ויש נוספים רבים. הדבר זלג גם למפא"י כאשר למשל 3 ממשפחת דיין שירתו בכנסת, עוזי ברעם ע"ח אביו, דליה רבין, אהרון רמז, יצחק הרצוג ועכשיו גם עמר בר-לב.

עוד לא זיהיתי מישהו מהבנים שהיה מוצלח מאביו, ויותר מכך, היו לא מעט נפלים. אחד מהם הוא עמר בר-לב שלמרות ייחוסו, נעצר קידומו בצבא, אבל מחוסר שמות אטרקטיביים הוא הוקפץ למקום ריאלי ברשימת ה"עבודה" לכנסת. כרגע עומר מהווה את הפה הקיצוני בתנועה של "הרצוג את לבני", אבל לעצם דבריו המתלהמים למדיה, הוא מאוד מזכיר לי את קו-ברלב, דהיינו - ערימות של חול ללא תועלת שמנסות להרשים את האויב.