אחד המתנחלים הטיח באלוף פיקוד דרום: כשנהיה רוב בארץ הזאת נגמור אתכם. וזוהי בעצם הבעיה של המתנחלים. לא רק שאינם רוב, אפילו בתוך החברה הדתית, הם מיעוט ובתוך החברה הישראלית הם בקושי ארבעה אחוז. כך שהם יכולים להלין רק על עצמם ועל החברה הדתית ויתר ציבור תומכיהם לפני שהם מלינים על החברה החילונית.
מדוע הם מקווים שאמונתם הדתית, לוהטת וכנה ככל שתהיה, תתממש על-ידי החברה החילונית. מדוע הם מתוסכלים, זועמים, אפילו נטרפים מכל שאמונתם הלוהטת לא מתגשמת על-ידי החילוניים?
בבקשה, שיביאו לפה שלושה ארבעה מיליון וישנו את המאזן הדמוגרפי. אבל אפילו את חבריהם, אוהדיהם, נאמניהם המתנחלים לא הצליחו להביא, חוץ מביקורים זמניים והסתננויות של צעירים בני חמש עשרה. כך רוצים לנהל מאבק.
כי הגודל כן קובע. ככל שאתה גדול יותר, יש לך יותר אנשים, כך אתה חזק יותר. וזוהי גם התשובה למי שטוען שהערבים יגיעו גם ליפו. בין הים לירדן אנחנו עדיין הרוב.
אבל הבעיה העיקרית של הדתיים היא האמונה באלוהים. שיקחו דוגמא מנטורי-קרתא שנמצאים בירושלים כבר שלוש מאות שנים תחת שלטון ממלוכי, טורקי-אנגלי. כמובן שהיו רוצים בית מקדש ומלכות ישראל, אבל אמונתם לא תקרוס והם לא יצאו מדעתם אם אמונתם לא תתגשם בדור זה או אחר.
כי מי שאמונתו התרסקה בגלל שהחילוניים לא עזרו לו להגשים אותה, אמונתו פשוט לא הייתה חזקה מספיק, או שהיא נסמכה על רבנים ומשיחי שקר.
