כאם ללוחם שנתנה חינוך מסורתי לכל הילדים, כתבתי לראש אכ"א לפני הגירוש באשר לבעייה שניצבת בפני החיילים הדתיים,
הנדרשים לבצע פעולה ששלושה רבנים ראשיים לישראל לשעבר ראו או רואים בה איסור מן התורה.
קיבלתי תשובה מראש אכ"א ש"אמונה דתית איננה קריטריון בצה"ל, אמונה דתית לא רלוונטית כלל".
אז באיזה מובן צה"ל משמש בית לכל צעיר (כפי שטוען הרמטכ"ל)?
הצעתי שיהיה תהליך אדמיניסטרטיבי מסודר, שבעזרתו חיילים דתיים יוכלו לקבל פטורים מעקירות יישובים על סמך הצהרה כפי שחיילים טבעוניים מקבלים פטורים מנעילת נעלי עור. כאמור, זו היתה תשובתו של ראש אכ"א.
מה אני, בתור אמא של לוחם עכשווי ולוחמים עתידיים אמורה בדיוק לעשות? ברור שצה"ל של היום אינו מקום מתאים לילדים שלי, לא בגלל שהוא לא מסוגל להיות, אלא בגלל שהוא לא רוצה להיות. צה"ל רוצה שהילדים שלנו ישמשו עלה תאנה.
עושים עוול וכפייה חילונית לציבור ענק ואין פוצה פה ומצפצף.
