למה כן לביבי

ללא ספק בנימין נתניהו הוא אחד הפוליטיקאים הכי שנויים במחלוקת במדינה "והיעד מספר אחת" של "כלבי השמירה של הדמוקרטיה". אך האם לכל זה יש צידוק אמיתי?

לא בכדי נוספו המרכאות הכפולות לכלבי השמירה קרי אמצעי התקשורת, שמזה זמן רב הם לוקחים צד פעיל בהטיית דעת הקהל להשקפתם והעדפתם הפוליטית וחבל שכך, היום יותר מתמיד הם מגויסים בהתנדבות לצד הפוליטי שלהם וקוטלים בחריפות בעיקר את מי שמהווה את האיום העיקרי למועמדם.

בשנת 1996 ביבי היווה איום על פרס ואכן ניצח, וכיום ביבי מהווה כאיום הכי רציני על שרון / אולמרט. אז אם ביבי נתפס על-ידי חלק מאיתנו כשנוי במחלוקת ומסוכן, זה תודות לתקשורת ולכוח שיש בידיה.

נוטים לשפוט את כהונתו הראשונה של ביבי ככישלון מוחלט ועם יחסי אנוש בעיתיים עם חברי מפלגתו. בואו נבחן זאת.

- ביטחון: בתקופת כהונתו מספר הפיגועים ונרצחי הטרור ירדו בצורה דרסטית, ובל נשכח מה קרה מהסכמי אוסלו ועד 96. ציון 9
מדיני: עם היבחרו ערפאת הבין שדבר מה השתנה בציבוריות הישראלית, ומולו עומד ראש ממשלה עיקש שלא רץ כאחוז אמוק "למען מזרח תיכון חדש" ושקורבנות הטרור הם לא אמצעי שמקדש את המטרה. בתקופת ביבי נוצר סטנדרט התנהלות עקבי מול הפלשתינים "יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו"
ממול לאמריקנים החזרנו לעצמנו את חוט השדרה והעצמאיות, ולא כעושי דברי הממשל. ביבי בכישרון רב גייס את שני בתי הפרלמנט לתמיכה בלתי מסויגת באינטרס הישראלי.

בהסכם חברון - ביבי התגלה פה כמנהיג ישר ואמיץ, שלמרות התנגדותו ושל מפלגתו להסכמי אוסלו, הוא החזיר חלק קטן מחברון כי הסכמים בין לאומיים ישי לכבד. ציון 8.5.

- כלכלה: למרות המצב הביטחוני והבין לאומיים העכורים, ממשלת ביבי שמרה על יציבות כלכלית ובזמן ממשלת ברק החל המשק לקרוס שהגיעו לשיאו בכהונת סילבן שלום. כל זאת יחד עם כהונתו המבריקה והאמיצה כשר אוצר, הוא הציל את המשק מקריסה והביאו לצמיחה של 5.2% בשנה החולפת ציון 9.5

- יחסים בין אישיים: הרעה התחילה מבית. עם היבחרו לראשות הליכוד לראשונה, רבים מבני מפלגתו לא קיבלו את מרותו ולא הפנימו עם עובדת היבחרו. למי שזכור ביבי סחף את מפלגתו בתקופה קצרה ביותר אחרי עידן שמיר. והשאיר מאחוריו את כל העסקנים המפלגתיים ששנים כיהנו בכנסת וממשלות העבר, מאריק שרון ודוד לוי, וכל "הנסיכים" כמו אהוד אולמרט, דן מרידור רוני מילא ועוד.. בואו נודה ונתוודה, אנו כישראלים ובטח נציגי הציבור שלנו, לא יודעים להפסיד בכבוד, ובטח שלא לפרגן. ומכאן התחילה הרעה של העכרת שמו של ביבי על-ידי חברי מפלגתו, והחתרנות מולו הלכה וגאתה. ואין ספק שבתגובותיו לנעשה ביבי טעה, ואף לעתים תגובותיו היו כוחניות.

לצערי גם היום לאחר כל המשבר שפקד את הליכוד עם "המפץ" וההתפלגות אנו רואים בדיוק את אותם תופעות של הכפשת שמו, ומעשים נבזיים להכשלתו בבחירות (שכרגע ניצחון נראה כחסר סיכוי), וזאת כדי לנסות להדיחו מייד אחרי הבחירות במידה וייכשל הליכוד. כבר אנו רואים את השרים המתפטרים נווה, ליבנת וכץ תוקפים ומכפישים באמצעות מקורבים, והגדיל לעשות סילבן שלום שמיום ליום מתחרה בתואר של שמעון פרס כחתרן בלתי נלאה, והיום (17.01.06) משתלח בבוטות במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות. והוא לא מבין שבמעשיו ודבריו הוא גורם נזק לליכוד כולו ולא רק לביבי כמועמד לראשות הממשלה.

את הציון אציין במשפט זה: ביבי עשה טעויות לא מעטות אך רבים מחבריו להנהגה גררו אותו לפינות אפלות ונבזיות.

ראוי לציין שבנימין נתניהו הוא אחד המנהיגים המבריקים והאינטליגנטים ביותר שנראו במחוזותינו, והוא יודע ללמוד מטעויותיו שלו ולשפר את דרכיו. ועל כן אני קורא לכולנו לשפוט אותו לגופו עם מעלותיו וחסרונותיו, הבטחותיו לבוחר (אם קוימו או לא), כישרונותיו ויכולותיו המוכחים, ניסיון העבר שלו כראש ממשלה וראייתו הכלכלית, ולא על-פי לשונות רעות שמטפטפים לציבור עיתונאים ללא יושר מקצועי ויריבים פוליטיים.