התקשורת כפודל שמירה

ללא ספק בנימין נתניהו הוא אחד הפוליטיקאים הכי שנויים במחלוקת במדינה "והיעד מספר אחת" של "כלבי השמירה של הדמוקרטיה". אך האם לכל זה יש צידוק אמיתי?

עם ישראל אוהב מנהיגים חזקים. הוא זקוק למנהיג שיוביל אותו, יקבע ינווט וגם יחליט. נכון, לא תמיד הוא מרוצה במיוחד, ובכל זאת, עדיפה הנהגה חזקה מכאוס שלטוני. התנהלותה של מממשלת שרון מרתקת, במיוחד לאור התפקיד הדומיננטי, כמעט כבן-חורין, אותו לקח לעצמו אריאל שרון. שרון הוא המיתוס והאתוס- צבר, לוחם עשוי ללא חת, מחד, יחד עם היותו בעל חוות השקמים (כמה פסטורלי) מצולם כשהוא נשוא טלה בזרועותיו. כעת, מצא עצמו עם ישראל כשהוא נתון ללא אב.

השואה הלבנה היא למעשה ההתבוללות היהודית עקב נישואי תערובת בתפוצות השונות, כשהפרט החריג הוא כמובן הקהילה החרדית ששומרת בקנאות על צביונה לאורך השנים. השאלה כיצד להתמודד עם המצב הנ"ל סבוכה ביותר, היות והיא מכילה בתוכה את הצורך לשמור על ערכי דמוקרטיה, נאורות ויהדות כאחד, וזאת מבלי להיהפך לחברה חרדית קנאית וסגורה.

שמעון שלום,